ת"א 6806-07-15

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 8.6.16, לפיה הדיון בתביעה יתנהל, בשלב הראשון, בין לסיכו בע"מ לבין עיריית רהט ומי רהט בע"מ בלבד.

ביום 5.7.15 הגישה לסיכו בע"מ (להלן - "התובעת") תביעה נגד עיריית רהט (להלן - "העירייה") ונגד מי רהט בע"מ (להלן - "התאגיד"), תאגיד המים של רהט (להלן, יחד - "הנתבעות"), בשל נזקים שנגרמו לתובעת עקב הפרת ההסכם שנחתם בינה לבין התאגיד לשדרוג, הרחבה ותפעול של מתקן לטיהור שפכים ברהט.

ביום 15.12.15 שלח התאגיד הודעת צד ג' למינהל לפיתוח תשתיות ביוב שבמשרד התשתיות הלאומיות (להלן - "המדינה"), אשר אישר את הפרויקט ומימן אותו, ולתהל מהנדסים יועצים בע"מ (להלן - "תהל"), חברת התכנון של הפרויקט. ביום 17.2.16 נמחקה הודעת צד ג' נגד המדינה בהסכמת הצדדים.

ביום 15.3.16 הגישה תהל הודעת צד ד' לכחלית ניהול פרויקטים בע"מ (להלן -"כחלית"), אשר שימשה כמנהלת הפרויקט ומפקחת עליו.

ביום 16.5.16, הוריתי לצדדים להודיע תוך 7 ימים אם יש טעם לקבוע ישיבת קדם נוספת או שיש לקבוע התיק להוכחות והוריתי להם להתייחס גם לאופן ניהול הדיון לגבי הודעות צד ג ו - ד, האם במאוחד או שיש להפריד בין הדיון בתביעה העיקרית לזה בתביעות צד ג' וצד ד'. ביום 25.5.16 ניתנה ארכה של שבעה ימים נוספים למתן ההודעה בשל השיח שהתקיים בין הצדדים.

ביום 6.6.15 הודיעה התובעת, כי המאמצים להשגת הסדר כשלו ולטעמה יש לקבוע את התיק להוכחות. עוד ציינה, שיש להפריד בין הדיון בתובענה העיקרית לדיון בהודעות צד ג' וד'. לטענתה, הדיון בהודעות צד ג' וד' מתנהל בעצלתיים, כאשר טרם הוגש כתב הגנה להודעת צד ד', והדבר מקשה על קידום ההליכים בתובענה. לגוף הענין נטען, כי בינה לבין הנתבעות קיימת יריבות חוזית ישירה והוספת צדדים נוספים לדיון, תסבך את הדיון בתביעה. הדיון בהודעת צד ג' וצד ד' עוסק במערכת היחסים בין התאגיד לבין המפקח וחברת התכנון מטעמו, כאשר לתובעת יש חלק שולי בלבד באותה מחלוקת ואין טעם לערב אותה במחלוקת זו.

משעבר המועד למתן ההודעה ויתר הצדדים לא הגיבו להחלטה, קבעתי ביום 8.6.16 כי והדיון בשלב הראשון יתנהל בין התובעת לנתבעות בלבד. בהתאם, נקבעו מועדים להגשת הראיות הצדדים ומועדים לשמיעת הראיות.

ביום 9.6.16 הגיש התאגיד בקשה לעיון חוזר בהחלטה לפיצול הדיון. התאגיד ציין, כי עם כשלון המו"מ בין הצדדים הודיעה התובעת כי תבקש מביהמ"ש את קידום ההליך והתאגיד סבר שדי בהודעה זו. רק לאחר מכן הסתבר לו כי הודעת התובעת כללה בקשה לפיצול הדיון, אך הוא סבר כי מן הראוי לחכות עד שתתבקש תגובתו לכך. לגוף הדברים, מציין התאגיד כי כתב התביעה גדוש טענות עובדתיות המופנות כלפי תהל ועל האיחורים בהצגת התכניות מטעמה, דבר שהביא להגשת הודעת צד ג' כלפיה; על כן, בירורה העובדתי של התביעה חייב לכלול את עדותם של גורמים מטעם תהל, כאשר רובן המכריע של הטענות בתביעה עומדות בבסיס ההודעה לצד ג'. פיצול הדיון יביא לכך שהדיון באותן עובדות יתקיים פעמיים, באופן אשר יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר ומשאבים של הצדדים, ויפגע באופן חמור בזכויות הדיוניות של התאגיד בשל חשש מזיהום עדויות. עוד מציין התאגיד, כי הוא יתקשה לעמוד במועדים שנקבעו, בפרט לאור תקופת הפגרה ומאחר וטרם התקיימו הליכים מקדמיים בתיק זה.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, הודעתה הוגשה בהתאם להוראת בית המשפט מיום 16.5.16, ואין מקום לטרוניה כלפיה בעניין זה. בית המשפט העליון הדגיש, כי השימוש בהליך של עיון חוזר מוגבל למקרים חריגים בלבד; רק במקרים נדירים תשנה ערכאה את החלטתה ללא שינוי נסיבות. התובעת מדגישה כי טענותיה מופנות כלפי התאגיד ולא כלפי תהל, וכי עיקר המחלוקת בין התאגיד לתהל נוגעת ליחסים הפנימיים ביניהם ואינה קשורה לתובעת. גם החשש מזיהום עדויות אינו רלוונטי לענייננו.