ת"א 6726-04-10 עטיה נ' אלון ואח'

כללי

בפני תביעה חוזית, נזיקית על סך 366,400 ₪ ובגין הפרות חוזיות ובגין נזקים נטענים לנכס. התובע, הנו הבעלים של הנכס נשוא תובענה זו, בית ברח' דב הוז 1 בהרצליה. הנתבעת 1, הנה עמותה רשומה המפעילה, בין היתר, מעונות לנערים במצוקה ומעונות המשמשים כחלופות מעצר לנוער. הנתבעת 2, הנה מנהלת הנתבעת 1 ו/או המנהלת המנהלתית של הנתבעת 1 ובעלת זכות חתימה מטעמה.

טענות הצדדים

התובע טוען כי ביום 01.06.2008, התקשר עם הנתבעת 1 בחוזה שכירות בלתי מוגנת לשכירת הבית, ובאמצעות הנתבעת 2, שייצגה את הנתבעת 1 באותה עת. נטען כי על פי החוזה, נקבעה תקופת שכירות למשך 60 חודשים, שתחילתה ביום 01.06.2008, וסיומה ביום 31.05.2013.

נטען כי הנתבעת 1 העבירה לתובע דמי שכירות עבור 12 חודשים מראש, אך לא השלימה את כלל מחויבויותיה לפי החוזה, כך, לא העבירה לתובע את הבטוחות והערבויות וכן לא מסרה העתק פוליסת ביטוח כנדרש בחוזה. לטענת התובע, עם תום תקופת השכירות האמורה, המשיכו הנתבעות בפועל את תקופת השכירות, וזאת למרות הודעותיהן בדבר כוונתן לסיים תקופה זו, ונותרו במושכר על דעתן, למשך מספר חודשים נוספים. לנתבעות הובהר כי עליהן להמציא את כלל הביטחונות האמורים מבעוד מועד, וכן לשלם עבור החודשים הנוספים מראש, כתנאי להארכת תקופת השכירות מעבר ל- 12 החודשים.

לטענת התובע, חרף הודעותיו והתראותיו בנושא, הנתבעת 1 נותרה בבית מספר חודשים נוספים, עד שלפתע, ביום בהיר אחד הודיעה לתובע, וללא כל התראה מראש, כי פינתה את הבית וזה הועמד לרשותו של התובע. משכך, נטען כי התובע מצא עצמו עם בית נעול, ריק, הרוס וללא מפתחות. התובע טוען כי פנה לנתבעות בכדי לברר את מצב הדברים, תוך דרישה לתיקון הנדרש, אך הנתבעות התחמקו מפניותיו והותירו אותו ללא כל מענה. לאור האמור, פנה התובע לבעלי מקצוע לקבלת הצעות מחיר עבור כלל התיקונים שנדרשו בנכס, וכן שלח, באמצעות בא כוחו, מכתב לנתבעות המפרט את הנזקים וההוצאות שנגרמו לו. נטען כי בעקבות מכתב זה ושיח שהתקיים בין הצדדים, ביום 07.01.2010, נתקיימה פגישה במשרד ב"כ התובע, בה סוכם כי הנתבעות ישלחו שמאי לדירה בכדי שיישום את ערך הנזקים, ולאחריו, תועבר הצעת תשלום להסדרת העניין. נטען כי לבסוף, לאחר בדיקת השמאי וכתיבת הדו"ח, שארך כמספר שבועות, לא קיבל התובע כל התייחסות מהנתבעות או מבא כוחן.

לטענת התובע, ההרס שנגרם לבית ולמתקניו היה כה רב ומהותי עד שמנע את יכולת השימוש בו, וכן את סבירות ההיתכנות להשכירו. נטען כי לבית נגרמו בין היתר נזקים הכוללים: הרס מוחלט של הגינה, הרס רצפת הפרקט הכוללת שברים וריקבון, הרס של חלונות הבית שהוברגו למקומם, הרס חלקים מהמטבח, מרצפות שבורות, מדרגות, משקופים, דלתות ומעקות שבורים, הרס קירות גבס, צביעת קירות בצבעים עזים ובצבעי שמן, נזק לדלתות הכניסה, הריסת תאורת החצר, הריסת מפסקי ושקעי החשמל, הרס ניאגרות וכן גרימת נזילות.

נטען כי על הנתבעים לשלם לתובע סך של 366,400 ₪ המורכב מהפרטים הבאים:

1. חוב בגין הנזקים על פי הערכה: 146,700 ₪.

2. חוב בגין הרס הגינה, מערכת ההשקיה, הצמחייה והדשא: 23,000 ₪.

3. חוב בגין הרס והשחתה של המרכזייה הטלפונית: 5,000 ₪.

4. חוב בגין אובדן דמי שכירות למשך התקופה שלא ניתן לעשות שימוש בבית (תק' ההמתנה

והשיפוצים) + ארנונה לתקופה: 56,000 ₪.

5. אבדן של חודש עבודה לתובע (תקופת השיפוץ): 9,400 ₪.