ת"א 6689-01-09 י' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" ואח'

בפניי בקשת התובע להגשת חוות דעת משלימה בתחום האורתופדי.

עסקינן בתביעה בגין 2 תאונות בהן היה מעורב התובע. ביום 14/02/08 היה מעורב בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה ובגינה נקבעה לתובע נכות במל"ל. התאונה השנייה מיום 23/02/09 הוכרה כתאונת עבודה שאינה תאונת דרכים. אשר לתאונה הראשונה, הואיל וזו תאונת דרכים הרי שהנכות שנקבעה במל"ל , היא המחייבת בתביעה כאן.

אשר לתאונה השנייה, במהלך 05/10 נבדק התובע ע"י מומחה מטעמו, ד"ר רוזן, אורטופד שקבע כי התובע סובל מנכות אורתופדית משוקללת בשיעור 46%.

30% בגין הגבלה קשה בקרסול ימין לפי סעיף 35(1)(ד)

10% בגין הגבלה בברך ימין לפי סעיף 35(1)(ב)

5% בגין הגבלה קלה בעמ"ש מותני לפי סעיף 37(7)(א)

10% בגין צלקת לפי סעיף 75(1)(ב).

הנתבעות 3-4 (בגין התאונה השנייה), הגישו חוות דעת נגדית ד"ר פריימן לפיה הנכות אורטופדית משוקללת – 19.25% + 10% נכות פלסטית.

ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 47.5% ולאחר הפעלת מחצית תקנה 15 שיעור הנכות עומד על 72% מיום 01/05/12.

לטענת התובע, במהלך השנים שחלפו מאז נבדק ע"י פרופ' רוזן חלה החמרה במצבו כשבדיקות אובייקטיביות מעלות כי התובע סובל מנכות גבוהה יותר מזו שנקבעה.

כך בדיקת emg הצביעה על החמרה, וכן ועדת מל"ל שקבעה ביום 26/06/13 לתובע נכויות בתחומים נוספים – 10% לפי סעיף 32(4)(א) בגין שיתוק פרונאלי מימין ו 10% לפי סעיף 35(1)(ב) בגין הגבלת תנועה פרק ירך ימין.

בנוסף ביום 12/05/14 נבדק התובע בבי"ח רמב"ם ונכתב כי "מצבו מחמיר בהשוואה לבדיקות קודמות".

התובע נבדק שוב ע"י פרופ' רוזן והמומחה סבור כי חלה החמרה ממשית במצבו ואף הפנה את התובע לבדיקות שונות לשם השלמת חוות הדעת.