מדינת ישראל נ' הלוי ואח'

הצד השלישי:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ פרקליטות מחוז דרום - אזרחי 

1. תביעה כספית לתשלום 357,805.32 ₪.

    

   כללי

2. התביעה הוגשה בגין עלויות פינוי של הנתבעים ממקרקעי ציבור אליהם פלשו ביום 4.8.13, כמו גם בגין דמי שימוש ראויים במקרקעין, עלויות אחסנת מיטלטלין של הנתבעים (שפונו על ידי התובעת) ועלות שיקום המקרקעין.

3. המקרקעין אליהם פלשו הנתבעים מצויים בהר אלדד באזור עבדת בנגב (להלן: "המקרקעין"). הנתבעים פעלו במסגרת של גרעין בשם "הראל" (להלן: "הגרעין"). בין הצדדים התנהלו הליכים שונים בניסיון של הנתבעים למנוע את פינויים מן המקרקעין, אולם בסופו של יום נדחו בקשות הנתבעים לעיכוב הפינוי והתובעת ביצעה את הפינוי ביום 28.10.13.

4. בסיכומים שהגישה התובעת, היא הודיעה כי היא מסכימה לקזז מסכום התביעה סכום של 116,000 ₪ שהופקדו כעירבון בהליך שהתנהל בעקבות הוצאת צווי הריסה מנהליים על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רמת נגב (להלן: "הוועדה המקומית") במסגרת בב"נ 28176-08-13. עירבון זה חולט על פי החלטת בית המשפט והסכום הועבר לתובעת על ידי הוועדה המקומית. עוד הודיעה התובעת כי הנתבעים שילמו עבור אחסנת המיטלטלין סכום של 80,000 ₪ בעת שפינו מיטלטלין אלה ואף סכום זה ניתן לקיזוז מסכום התביעה. אציין כי סכום התביעה מראש הופחת בסכום של 10,000 ₪ שחולטו במסגרת ת"א 13950-09-13, עקב הגדלת עלות הפינוי כתוצאה מצו המניעה הזמני שניתן לבקשת הנתבעים. על כן הסכום שמבקשת התובעת לקבל במסגרת תביעה זו עומד כעת על 161,805 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

5. הנתבעים הגישו הודעת צד שלישי כנגד המדינה וטענו לאחריותה לכל הסכומים הנתבעים על ידה ככל שיחויבו בתשלומם. הנתבעים טענו כי המדינה באמצעות גופיה השונים הבטיחה לנתבעים כי הפינוי לא יבוצע עד שיימצא להם מקום חלופי. לטענת הנתבעים נוכח הצהרות הממשלה בדבר האינטרס הלאומי ליישוב הנגב והצורך לעודד צעירים לרדת דרומה סברו שיוכלו למצוא את מקומם בנגב. על כן לטענתם, אלמלא הבטחות סותרות של ח"כים, שרים ושל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית (להלן: "החט"ל"), הם היו מתפנים בהתאם להחלטת בית המשפט ולא היו נגרמות כל עלויות למדינה.

    

   טענות התובעת