ת"א 66622-09-16 סמניה נ' סואעד ואח'

בקשה למתן סעד זמני.

1. המבקש והמשיבים 1 ו- 2 מתגוררים בשפרעם בשכונת "ודאי סקיע" מזה שנים. המבקש בחלקה 18 בגוש 10285 והמשיבים בחלקה 12 באותו גוש.

2. עפ"י הנטען בבקשה, ימים אחדים לפני הגשתה, התחילו המשיבים 1 ו- 2, שהינם אחים, לחסום את הכביש הנמצא בחלקת האדמה המפרידה בין בתיהם של המבקש ושל המשיבים, בדרך של השלכת פסולת מזון, עץ, ברזל ורכבים בלתי שמישים ובאופן המונע שימוש סביר בדרך המובילה לדירת מגוריו של המבקש, פוגע בבריאותו ובבריאות בני משפחתו ובכל הסביבה.

3. בתביעה ובבקשה למתן סעד זמני ביקש המבקש (התובע) ליתן צו מניעה האוסר על המשיבים 1 ו-2 לזרוק ולהשליך פסולת מכל סוג שהוא ולהורות לכל המשיבים, כולל העירייה והועדה המקומית לתכנון ובנייה "לנקות את השטח מכל פסולת ולשמור על סביבה בריאה יותר". עפ"י הנטען, הפסולת של המזון גורמת למפגע סביבתי בריאותי חמור, גורמת להתפתחות מחלות ומסכנת את תושבי השכונה כולל המבקש ומלבד האיסור המוטל על המשיבים 1 ו- 2 לעשות כן, על המשיבות 3 ו- 4, מוטלת חובה חקוקה להסרת ו/או השמדת הפסולת והן חייבות לפעול, בין היתר, ע"י הטלת סנקציות ועונשים כנגד מי שמפר את חוקי העזר ומי שמזהם את הסביבה.

4. עם הגשת הבקשה ניתן צו ארעי כנגד המשיבים 1 ו-2 האוסר עליהם לזרוק פסולת בניין, מתכת ורכבים ונקבע דיון במעמד המבקש והמשיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים"). בדיון ולאחר שכשלו הניסיונות להביא את הצדדים לידי הסכמות, נחקר המבקש על תצהיריו וניתן צו להגשת סיכומים בכתב. לאחר הגשתם של אלה ולאחר שהוגשו סיכומי תשובה מטעם המבקש (ללא קבלת רשות מביהמ"ש) נפניתי לכתיבת החלטה זו.

   עובדות רלוונטיות

5. אפתח ואומר כי תמונת המצב שהתקבלה לאחר חקירת המבקש רחבה יותר, ואף שונה, מזו שהוצגה בבקשה ובתצהיר שצורף אליו. כך התברר בדיון כי המשיב 2 הינו בעלים ומנהל של עסק לממכר פירות וירקות (להלן: "העסק") הנמצא סמוך לביתו של המבקש וכי טרונייתו של זה עניינה בעיקר, בפסולת ואשפה של העסק ובתנועת רכבים של ציבור לקוחותיו, אשר מחנים ליד העסק ובכך, לטענת המבקש, מפריעים לו ולבאי ביתו ולתנועה במקום.