הרצוג נ' סגל

לפניי תביעת התובע נגד הנתבע לתשלום סך 948,628 ₪ וזאת במסגרת בקשה לביטול פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה.

יצוין כי התביעה הוגשה בתחילה נגד נתבע נוסף, לאון סגל (להלן: "לאון"), שגם איתו נחתם הסכם הפשרה, אולם התביעה נגד לאון סגל עוכבה עקב היותו בהליכי פש"ר.

טענות התובע :

התובע הינו איש עסקים העוסק בתיווך ובמסחר בקרקעות, הנתבע ולאון הינם אחים שביצעו מספר עסקאות נדל"ן עם התובע.

בין הצדדים התנהלו מספר הליכים משפטיים, כאשר לטענת התובע עניינה של התביעה הינה בהפרה בוטה של הסכמי פשרה שנחתמו בין הצדדים וקיבלו תוקף של פסק דין.

בתאריך 14.06.05, נחתמו בין הצדדים הסכמי פשרה, שקיומם היה מותנה זה בזה בשל שתי תביעות סרק שהוגשו על ידי הנתבעים כנגד התובע ואחרים, ואשר קיבלו תוקף של פסק דין בתאריך 26.06.05, שבמסגרתם נאלץ התובע לשלם לנתבעים סך של 135,000 $.

במסגרת הסכמי הפשרה התחייבו הצדדים זה כלפי זה לוותר על כל טענה, דרישה או תביעה מכל מן או סוג שהוא, בין ידועה ובין שאינה ידועה, ונקבע בהם כי ביצועם המלא של שני הסכמי הפשרה יהווה סילוק מלא, סופי ומוחלט של כל דרישה ותביעה.

חרף התחייבותם של הנתבעים, בשנת 2010 הגישו הנתבעים כנגד התובע ואחרים תביעת סרק בסך של 10,000,000 ₪. התביעה הוגשה פורמלית רק על ידי נתבע 2 (פרנק), אך מעשית הוגשה גם על ידי הנתבע 1 (לאון), דבר שקיבל ביטוי בהליכים המשפטיים ובפסק הדין, ולפיכך הגשתה מיוחסת לשני הנתבעים. התביעה האמורה נדחתה ביום 17.06.14, על ידי ביהמ"ש המחוזי תוך ביקורת קשה של ביהמ"ש על מהימנותם של הנתבעים.

עילת התביעה של הנתבעים התייחסה לעסקה משנת 97 ,ולפיכך לא היו רשאים הנתבעים להגישה נגד התובע בהתאם להסכמי הפשרה שקיבלו תוקף של פסק דין ביום 26.06.05.