ת"א 66322-11-15

הצדדים הסמיכוני לתן את פסה"ד לפי סע' 79א עם רצפה ותקרה כספיות שהוגדרו .

1. נשוא התביעה הוא נשיכת התובעת ב 4.7.15 על ידי סוס בחוות הסוסים של הנתבעת (לא הסוסה עליה רכבה אלא סוס אחר). זאת במסגרת חבילת נופש שכללה רכיבה על סוסים.

2. התובעת מפנה לתיעוד בדבר הטיפולים הרפואיים להם נזקקה בעקבות המקרה. נטען כי האחריות מלאה, בלא אשם תורם, וכי בהתאם לתשובות לשאלון מדובר באירוע בו גלתה הסוסה הרכובה תגובה גופנית תוקפנית כלפי סוס אחר, שניסה לנשוך אותה בתגובה, אולם בשגגה נשך את התובעת שרכבה על אותה סוסה. בואר כי בניגוד לנטען התובעת לא קבלה שום הדרכה מה יש לעשות במקרה של גלויי תוקפנות מעין אלה בין הסוסים, וכי ממילא על התובעת לנקוט באמצעים שימנעו אירועים כגון דא. נטען לתחולת סע' 40 לפקודת הנזיקין המעביר נטל ההוכחה אל שכם הנתבעת. מטעם התובעת הוגשה חוו"ד מומחה שקבע כי הנשיכה גרמה לבצקת עם צלקת וכן לרדימות באזור. המומחה קבע 5% לפי סע' 75(1)(א-ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה);

ו 5% נוספים לפי סע' 35 (1)(א-ב) בשל תחושות ההירדמות והנימול.

נטען להפסדי שכר מהלך 3 שבועות בהם שהתה בתקופת מחלה, והפסד נוסף שכן נשכרה תחתיה סייעת חלופית בגן הילדים הפרטי בו עבדה, והתובעת החמיצה האפשרות לעבוד בחופשת הקיץ בקייטנה שהופעלה באותו גן. סה"כ נטען ל 8000 ₪. נטען לפחיתה בכושר ההשתכרות לעתיד בסך של 35,000 ₪, ו 12.5% מסך אחרון זה בגין אובדן תנאים סוציאליים. בגין הנזק הלא ממוני נטען ל 30,000 ₪. עוד נטען להוצאות רפואיות ונסיעות עבר ועתיד. עוד נטען לעזרת צד ג' הן לעבר והן לעתיד.

3. הנתבעת מדגישה כי כעולה מן המסמכים הרפואיים, בתיאורים חוזרים, מדובר בנשיכה בירך שמאל. ואלו מומחה התובעת העניק הנכות במסמך מיום 12.11.15, שאינו עולה כדי חוו"ד על פי התוספת הראשונה לפקודת הראיות, בגין צלקת בצורת חצי סהר באזור ברך שמאל. בעוד שהתובעת ננשכה בכלל באזור הירך מאחור.

לכן מטילה הנתבעת ספק בקיומה של אותה צלקת, בודאי כתולדת התאונה. זאת ועוד, לחיזוק הספק, הנתבעת מפנה לכך שרופאה אחרת בדקה את התובעת שבועיים ימים לפני הערכת הנכות על ידי המומחה מטעמה , ולא ציינה כלל הצלקת, ועוד באזור הברך (בפרק התלונות מופיע "נשיכת סוס בירך שמאל, טופלה ב AB אוגמנטין ופסיותרפיה, היתה במעקב אורטופד , כאשר בממצאים ציינה הרופאה כי באזור ברך שמאל נותרה נפיחות קלה בלא אודם – הערה שלי י.פ).

הנתבעת מדגישה היעדר התפקודיות של הפגיעה וכי אין לפסוק דבר לעתיד, ואף לעבר לא הומחשו ראשי הנזק המיוחד, שנטענו בלא כל אסמכתא. עוד מפנה התובעת לכך שפעילות הרכיבה על סוסים מטבעה כרוכה בסיכונים הכרוכים אינהרנטית בפעילות הספורטיבית בה עסקינן, ואינם מקימים חבות בהתממשם.

4. לאחר שעיינתי בסיכומים ובמסמכים , אני מחייב הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: