רייף נ' הינדי

תביעה כספית על סך 231,250 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין.

רקע עובדתי:

1.התובע, עורך דין במקצועו, ייצג את הנתבע, קבלן בתחום יציקה והחלקת בטון, בתביעה כנגד חברת אלקטרה בנייה בע"מ (להלן: "אלקטרה"), לתשלום בגין עבודות בניה שביצע עבורה הנתבע (להלן: "התביעה נגד אלקטרה").

2.בין התובע לנתבע, נחתם הסכם שכר טרחה, לפיו התחייב הנתבע לשלם לתובע, 25% מהסכומים שיקבל בפסק דין או בפשרה (להלן: "הסכם שכר הטרחה"). התובע הוא שנשא באגרות משפט בגין התביעה נגד אלקטרה.

3.במועד כלשהו סמוך ליום 25.3.2015 חתם התובע על פתק בכתב ידו המשנה את הסכם שכר הטרחה וזו לשונו:

"לכבד אלי הינדי. הנדון: שכ"ט בתיק אלקטרה. הנני לאשר כי למרות האמור בהסכם שכר הטרחה יועמד שכר טרחתי בתיק הנ"ל בסך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ בלבד."

4.הנסיבות שהובילו לשינוי הסכם שכר הטרחה הן אשר שנויות במחלוקת בין הצדדים.

5.ביום 5.4.2015 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הנתבע לאלקטרה על סך 750,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: "סכום הפשרה") הסכם הפשרה הושג ע"י הנתבע עצמו מול נציגי אלקטרה, ללא מעורבות באי כוח הצדדים.

6.בבסיס תביעה זו, טענת התובע לפיה, הסכמתו לשינוי הסכם שכר הטרחה, הושגה תוך מרמה והטעיה מצד הנתבע ביחס לסכום הפשרה, ומכאן -בטלה. התובע עותר לחייב את הנתבע בהתאם להסכם שכר הטרחה, בסך 187,500 ₪ פלוס מע"מ, המהווים 25% מסכום הפשרה ובסכום נוסף של 10,000 בגין הוצאות אשר הוציא במסגרת השירותים המשפטיים.

טענות התובע: