ת"א 65759-06-15 אקספרימיינד טכנולוגיות בע"מ ואח' נ' איימי סופט בע"מ ואח'

התובעת, המנוהלת ע"י חיים סינגל, הינה חברה העוסקת בכריית מידע. הנתבעת, מנוהלת ע"י עו"ד יוסי בוקר, והיא חברה העוסקת בפרסום ממוקד במרשתת.

תמצית טענות התובעת:

1.התובעת עותרת לחייב את הנתבעת לשלם לה 354,000 ₪ בגין שירותים שנתנה לה. לטענתה, נועם זיגרסון מטעם הנתבעת (להלן: נועם) נפגש עם מנכ"ל התובעת (להלן: "חיים") ביום 20.06.2014 .במהלך הפגישה הציג נועם לחיים מיצג של הנתבעת בתחום פרסומים ממוקדים במרשתת, אותם בקשה הנתבעת לשפר, וביקש מחיים סיוע ב"מיכון" המיזם בכך שייצר לנתבעת מאגר פרופילים לכל לקוח שלה, המותאם לכל אתר במרשתת ("האלוגריתים" ). באותה עת העריך חיים שהעבודה תארך כ-700 שעות במשך שלושה חודשים בעלות של 100$ לשעת עבודה ובסך הכול 700,000$. לאחר הנחה שניתנה לנתבעת, הוסכם על סכום גלובלי של 50,000$ שיבוצע בחודש דצמבר 2014 ולאחר שתבוצע הערכת מצב על הצלחת המיצג והגדרת ההצלחה סוכמה על פי טבלה המפורטת בסעיף 9 לכתב התביעה. ביום 28.04.2014 החלה התובעת לתת את שירותי בניית הפרופילים במטרה לזהות דפוסי גולשים כדי לדרג עבורם פרסומים באתרים, שעבורם ניתנים שירותי פרסום על ידי הנתבעת.

2. ביום 08.06.2014 קיבלה התובעת מהנתבעת "הסכם שירות" בצרוף טבלת ההצלחה והבונוס. התובעת סירבה לחתום עליו לאור תנאים מפתיעים שנכללו בו, ובפרט התנאי שהתשלום של 50,000$ הותנה בגיוס כספים לפי שווי, שמעולם לא הוסכם על ידי הצדדים. לאחר שנועם הסביר לחיים שהנתבעת תוכל לשלם רק מכספים שיגויסו מצד ג', סוכם שהתובעת תקבל שכר חודשי של 25,000₪ פלוס מע"מ, במשך 12 חודשים וסה"כ 354,000 ₪, שישולם רטרואקטיבית החל מחודש אפריל 2014, המועד בו היה צפי לגיוס הון מצד ג'. לאחר מכן, תשקיע התובעת 10,000 ₪ כל חודשי פעילות ובסה"כ 120,000 ₪ ובתמורה תקבל מניות מונפקות מקרן ההשקעות "ליה". למרות שלא נחתם הסכם בעניין זה, התובעת המשיכה לספק לנתבעת שירותים.

3. ביום 12.12.2014, כאשר התובעת כבר הייתה אמורה לקבל שכר בסך 236,000 ₪, שלחה התובעת לנתבעת בדואר אלקטרוני הסכם התקשרות חתום על ידה, שנוסח ע"י הנתבעת, ולבקשת הנתבעת, במסגרת הסכם זה, לא הותנה תשלום לפי שווי מניות הנתבעת ולא נקבע תשלום בונוס לתובעת. התובעת לא הנפיקה חשבונית, כיוון שהנתבעת שביקשה שהחשבונית תופק לאחר שהיא תקבל כספים מהמדען הראשי או מהשקעה אחרת.

4. טוענת התובעת, שהנתבעת הסתירה ממנה שהיא כן קיבלה כספים מהמדען הראשי, חיים ביקש פגישה עם המנכ"ל החדש של הנתבעת- עו"ד יוסי בוקר- ולא נענה. למרות שהנתבעת התחמקה מלהיפגש ולשלם את חובה היא המשיכה לבקש מהתובעת עבודות, וביום 18.05.2015 הציעה לשלם רק 50,000 ₪ בתשלומים ודרשה שהתובעת תחתום על מכתב היעדר תביעות. טוענת התובעת, שהנתבעת ונציגיה פעלו בחוסר תום לב, ועו"ד יוסי בוקר טען שהסכם ההתקשרות שנחתם בין הצדדים, נחתם רק לשם קבלת כספים מהמדען הראשי, ואין לו מטרה אחרת, ומטרת הכספים הייתה תשלום שכר העובדים לפיתוח ולא שכר התובעת.

5. מנהל התובעת מר חיים סינגל, העיד בחקירתו שטרם ההתקשרות בין הצדדים, לנתבעת לא היה אלגוריתם, והאלגוריתם הפנימיים של הנתבעת המפורטים בטבלה (נספח 26 לתצהירו) אינם בהכרח אלוגריתם, אלא מה שקבוצה של אנשי שיווק בחברה מסוימת מחליטים מה הפרסומת שתוצג לסוג משתמשים. דהיינו, הם מפתחים נוסחה/ שיטה על מנת להגיע לפרופיל של לקוח. לדבריו, התובעת באלגוריתם שלה, מחפשת דפוס התנהגות היסטורי ומציגה אותו, בתקווה שההיסטוריה והעתיד מתנהגים אותו דבר.

6. לדבריו, הוא ונועם הגדירו, על בסיס הנתונים שקיבלו, את ההגדרה מתי מייצרים פרופיל.

עוד לדבריו, לא היה הסכם חתום, אלא הסכמה בע"פ שעובדים עם שני לקוחות. את כמות

השעות תמחרה התובעת, על בסיס שני הלקוחות והסכום פר שעה תומחר על סמך היכרותו עם

נועם. למרות שבהסכם שקיבל מהנתבעת, יש חלקים שלא הוסכם עליהם, הם המשיכו לעבוד,

לאור האמון הדדי והכרות של שנים. הצעתו שהסכום שיסוכם ביניהם יתורגם למניות לפי שווי

נוכחי, היה הצעה ראשונית שמתבססת על מה שמסר לו נועם, שבדיעבד הסתבר כלא מדויק, כגון,

שהנתבעת מצליחה לשפר את הרווחיות של הלקוחות ב % 10 מה שהיה לא נכון. לאחר בדיקת

הנתונים התובעת הסכימה לקבל, לפי הצעת נועם, מניות או סכום תשלום כפי שמופיע במסמך,

כאשר דובר על שני לקוחות, נחתם ההסכם שהתמורה עבור העבודה תהיה תשלום שכר חודשי