ת"א 65675-06-16 סאלח נ' חסון ואח'

זו בקשת התובע להורות על הוצאת מכתב הוועדה המקומית רכס הכרמל מיום 10.7.17 שצורף לסיכומים המשלימים של הנתבעים 1-2 ו- 4-6. מלבד הטענות לגבי תוכן המכתב, נטען כי הגשת המכתב בשלב כה מאוחר של הדיון המשפטי פוגעת בזכות הבסיסית של התובע לחקור את עורכו של המכתב על תוכנו, במיוחד כאשר המכתב עומד בניגוד למכתב אותה וועדה שהוגש על ידי התובע לפי צו שיפוטי שנתן בית המשפט.

הנתבעים הנ"ל הגיבו בטענות לעניין תוכנו של המסמך. לעניין הטענה שזכותו של התובע נפגעה, נטען כי הנתבע 1 הגיש את התצהיר שאליו התייחס מכתב זה במהלך עדותו בבית המשפט, והתובע חקר אותו בחקירה נגדית. נטען, כי ניסיונו של התובע לבקש מבית המשפט להסתמך על מכתב אחר של הוועדה המקומית הוא הפוגע בזכויות הנתבעים, במיוחד אם לא יתיר בית המשפט הגשת המכתב המשקף את האמת בניגוד למכתב הקודם. אציין, כי הנתבעים (ולאחר מכן גם התובע) התייחסו לשני המכתבים כמכתבים של אנשים פרטיים החתומים עליהם ולא כמכתבים של הוועדה המקומית. הנתבעים הסכימו שמר סנד חסיסי יוזמן לעדות בפני בית המשפט כדי שיסביר את מהות התצהיר עליו חתם הנתבע 1, וכל שאלה נוספת שיתיר בית המשפט.

התובע הגיב לתשובת הנתבעים ושוב התייחס לתוכנו של המכתב. לדבריו, קבלת מכתב סנד חוסיסי היא קבלת ראיה שאינה יכולה להיכנס לתיק בית המשפט בלא זכות התובע לחקור את עורכו על תוכנו בחקירה נגדית. אין מדובר בתעודת עובד ציבור.

צירוף ראיות לסיכומים, ללא רשות, הוא נוהג נפסד ואסור, ומן הראוי להתעלם מראיות המוגשות בצירוף לסיכומים (ע"א 496/89 סלמה נ' אוני' בן גוריון פ"ד מה (4) 343; ע"א 5080/90 קפלן נ' מנהל מס שבח, פ"ד מו (4) 561). כך נהגו הנתבעים, ומן הראוי להתעלם מהמסמך שהגישו במצורף לסיכומים.

היה בידי הנתבעים להגיש בקשה לצירוף ראיות נוספות, עם או בלי חקירה נוספת. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו על ידי השופט הנדל ברע"א 2715/13 חוסיין ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל (ניתן 28.11.13):

"הכלל האוסר קבלת ראיות לאחר שלב ההוכחות אינו כלל דיוני גרידה, אלא הוא נועד גם להבטיח את זכויותיו של הצד שכנגד ושלא יפגע ניהולו התקין של המשפט. יש לשמור על האיזון העדין שבין הצדדים אשר עליו מושתתת השיטה האדברסרית המכתיבה את סדר ניהול ההליך, על עקרון סופיות הדיון ועל השאיפה לנהל משפט בצורה יעילה. לצד זאת, ישנם מקרים בהם הצורך בגילוי וחשיפת האמת כה רב עד כדי להביא להטיית הכף לכיוון קבלת הראיה הנוספת, גם במחיר של פגיעה מסוימת בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים. הפסיקה הצביעה על כמה מבחנים אשר עלינו להביא בחשבון בבחינת השאלה האם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור או אם לאו.למשל: תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת.יש לבחון האם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים? בכדי להכריע בשאלה, בית המשפט יתחשב בין היתר בשלב בו נודע לצד המבקש הבאת הראיה דבר קיומה. במילים אחרות, האם הצד ידע או יכול היה לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר (ראו ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מ"ו(3) 738 (1992))."

ב"כ הנתבעים יודע האם המכתב, המתייחס לתצהיר של מי שהעיד בבית המשפט, הוא ראיה חשובה העשויה להכריע בשאלה השנויה באמת במחלוקת בתיק זה, ואם יש בידו להוכיח מתי נודע לנתבעים דבר הראיה ומה הסיבה לכך שלא הגישו אותה בעת הגשת הראיות, וגם לא לאחר הגשת הראיות, בטרם הגשת סיכומי התובע. אם אכן מעוניין ב"כ הנתבעים בהגשת בקשה להבאת הראיה הנוספת, יגיש בקשה על כך בצירוף תצהיר כדין עד יום 15.8.17. מובהר בזאת, שאם תתקבל הבקשה, ייקבע מועד הוכחות נוסף לשם חקירת עורך המכתב, תוך חיוב הנתבעים בהוצאות.

על כן, אני מוציא את מכתב הוועדה המקומית רכס הכרמל מיום 10.7.17, שהוגש בצירוף לסיכומים המשלימים מטעם הנתבעים הנ"ל. על מנת לאפשר לב"כ הנתבעים הנ"ל להגיש בקשה כאמור להגשת בקשה נוספת עד 15.8.17, אתחיל בכתיבת פסק הדין החל מיום 16.8.17.

יובהר, כי המועד שנקבע להגשת הבקשה, כמו להגשת כל מסמך אחר, כפוף להוראות הדין, דהיינו אם הוא מוגש ידנית, יש להגישו עד סגירת המזכירות לקהל ביום שנקבע. אם הוא מוגש באמצעי אלקטרוני, חל עליו האמור בתקנה 497ג (ו), לפיו כתב בי-דין שנשלח אחרי השעה 17:00 בימים א'-ה' בשבוע, או ביום ו' או ביום מנוחה, יראו אותו כאילו נשלח ביום החול שלאחריו.