ת"א 65664-12-14 פרי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל. ואח'

1.לפניי בקשת לתיקון התביעה.

2.המבקש (להלן – התובע), הגיש כנגד המשיבים תביעה כספית על סך 1,000,000 ₪. הרקע לתביעה הוא הליכי פינוי בהן נקטה המשיבה מס' 3 כלפי התובע, בעל נגריה במתחם הקרוי "גן אלי כהן" הנמצא בעיר טירת הכרמל. המשיבה מס' 3 נקטה בהליכי פינוי כאמור לאחר שזכתה במכרז של המשיבה מס' 1, בעלת הזכויות במתחם, וזאת לפינוי מחזיקים שונים במתחם, אשר לפי הטענה נמצאים שם שלא כדין, והכל לצורך בניית יחידות דיור ומרכזים מסחריים בהתאם לתב"ע ששינתה את ייעוד המקרקעין במתחם. להשלמת התמונה יצויין כי בשלב מסויים היתה המשיבה מס' 2 בעלת זכויות במקרקעין המצויים במתחם.

3.התובע טען בכתב התביעה לחיוב המשיבים בפיצויים בין היתר מכוח היותו בר רשות במקרקעין; מכוח הוראות התב"ע שיצאה מהנחה בדבר זכאות המפונים לפיצויים; מכוח ההסכם בין המשיבים 1 ו- 3 אשר מהווה לשיטתו הסכם לטובת צד שלישי ואשר היה כפוף להוראות התב"ע; מכוח הבטחה שלטונית שניתנה לו; מכוח עיקרון ההגינות המנהלית; מכוח נהלי מנהל מקרקעי ישראל (כפי שנקרא בזמנו); ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

4.המשיבים הכחישו את טענות התובע. בד בבד, הגישה המשיבה מס' 3 תביעה שכנגד, במסגרתה ביקשה לחייב את התובע בדמי שימוש ראויים.

5.במסגרת ההליך שלפניי קבעתי ישיבת קדם משפט ליום 11.10.15. במקביל ניתנה הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית.

6.ביום 20.9.15 הגיש התובע בקשה לתיקון התביעה. לטענתו, הרקע לצורך בתיקון התביעה טמון בפסק דין שניתן בתביעת הפינוי אותה הגיש נגדו המשיבה מס' 3, אשר ניתן ביום 17.6.15 והורה על סילוק ידו מהמקרקעין. יש לציין כי על פסק דין זה הגיש התובע ערעור לבית המשפט המחוזי, שהינו תלוי ועומד, כאשר בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה; התובע כבר פונה מהמתחם; והמבנה בו הוא ניהל את עסקו נהרס.

לטענת התובע, במסגרת תובענת הפינוי הגיעו לידיו, בחודש פברואר 2015, מסמכים של משרד השיכון, אשר לשיטתו מכירים בזכותו לקבלת פיצוי כנגד פינויו מהמתחם (מדובר בחוות דעת שמאי משנת 1984 ומכתב של נציג מטעם משרד הרישוי). במקביל, גם כן בחודש פברואר 2015, הגיעה לידי התובע חוות דעת השמאי בה הוערך שווי המקרקעין במתחם, ואשר על פיה נקבעה התמורה אותה שילמה המשיבה מס' 3 עבור זכויותיה במתחם. לטענת התובע, האמור בחוות דעת זו מבסס את זכותו לפיצויים, בין היתר מכוח כללי צדק חלוקתי, שכן מחיר התמורה אותו שילמה המשיבה מס' 3 לקח בחשבון את הצורך בפיצוי המפונים, ביניהם התובע.

התובע ביקש לתקן את תביעתו ע"י הוספת טענות עובדתיות הקשורות למסמכים הנ"ל, וכן הוספת הסעיפים 16 עד 22 בבקשתו לכתב התביעה, אשר כוללים טענה להפרת חובה חקוקה בהפחתת מחיר המקרקעין; התרשלות באי התנאת הזכייה במכרז בפיצויי המפונים; וכן הוספת טענה לנזקים נוספים בדמות הוצאות משפט בגין הליכי פינוי, כאשר התובע מדגיש כי אין רצונו להגדיל את סכום התביעה.

7.המשיבים התנגדו לתיקון המבוקש.

עיקר התנגדותם נוגע לעיתוי הגשת הבקשה, בשים לב לכך שהיא הוגשה חודשים ארוכים לאחר שנודעו לתובע העובדות שהיוו בסיס להגשת הבקשה, והכל תוך שהתובע ממתין עד סמוך לישיבה שנקבע בתיק זה, ומבלי שהוא הגיש תצהירי עדות ראשית אותן חוייב להגיש בהחלטה שניתנה בתיק זה. בנוסף, נטען כי בית המשפט אינו נוטה לתקן כתב התביעה על דרך של הוספת עובדות חדשות. המשיבה מס' 3 הוסיפה וטענה כי התובע פועל בשיהוי ובחוסר תום לב, כאשר מניעיו האמיתיים הם ניסיון להביא להתמשכות ההליכים.