ת"א 65265-12-14 מנהל מקרקעי ישראל - נ' מאיה

לפני תביעה לסילוק יד, הריסה ומתן צו מניעה.

1. התובעת בעלי מקרקעין הידועים חלקה 161 גוש 10004. הנתבעת חוכרת חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 58 גוש 10056.

2. לטענת התובעת, במהלך ביקורת אשר ערכה, עלה כי הנתבעת או מי מטעמה פלשה לחלק מהמקרקעין המצויים בבעלותה, באופן שגודר חלק מהמקרקעין, נבנתה עליהם הרחבת מבנה המגורים, סככה וחצר. התובעת טוענת כי הנתבעת עושה בשטח זה אליו פלשה, שימוש בעלים ללא היתר והרשאה מהתובעת. עוד טוענת התובעת כי גודלו של השטח הפלוש הוא כ 195 מ"ר ויעודו חקלאי.

3. התובעת טוענת כי ביום 22/1/14 ביקר פקח מטעם התובעת במקרקעין ותלה בהם התראה לפני הנתבעת אודות הפלישה הנטענת. הנתבעת לא הגיבה להתראה זו.

4. לפיכך עותרת התובעת לחייב את הנתבעת או מי מטעמה לסלק את ידה מהמקרקעין האמורים ולפנותם מכל אדם וחפץ. ככל שהנתבעת לא תעשה כן, עותרת התובעת להתיר לה לבצע את הפינוי תוך חיוב הנתבעת בהוצאותיה. כן, עותרת התובעת למתן צו מניעה אשר יאסור על הנתבעת כניסה למקרקעי התובעת נשוא התובענה ועשיית שימוש בהם ללא הסכמתה המפורשת של התובעת ומכאן תביעתה זו של התובעת.

5. הנתבעת טוענת כי קיבלה את זכויותיה במקרקעין נשוא התובענה בירושה מהוריה וכי התובעת מנועה מלתבוע את פינוי מהשטח אל נוכח התיישנות התובענה. לטענת הנתבעת החזיקו הוריה וסבה במקרקעין האמורים ובמגרשים 102, 103 מאז שנת 1942, בחזקה נוגדת.

6. לטענת הנתבעת החזקת הנתבעת הוריה וסבה היתה רצופה ובלעדית, מאז התיישבו הוריה וסבה בשכונת חפציבה. לטענתה מאז שחר ילדותה שמעה מסבה המנוח כי אנשי התובעת התריעו לפניו מדי שנה בשנה כי עליו לפנות את המקרקעין נשוא התובענה ושטח נוסף בו החזיק. הנתבעת טוענת כי סבה המנוח סיפר לה כי הודיע לאנשי התובעת שרכש את המקרקעין האמורים והוא בעליהם כדין. אף הנתבעת נכחה, לטענתה, בשטח לא פעם כאשר ביקרו בו נציגי התובעת.

7. הנתבעת טוענת כי התובעת הגישה את תביעתה כשבעים שנה לאחר שהוריה התיישבו בשטח וכעת לאחר שדור המייסדים נפטר יקשה עליה לבסס הגנתה. לטענת הנתבעת, לא בכדי נהגה כך התובעת. משכך עתרה הנתבעת לדחיית התובענה כנגדה.

    

   דיון :

   המקרקעין נשוא התובענה: