ת"א 65263-11-15

בפני עומדת שאלה אחת והיא האם האירוע שלטענת התובע גרם לפציעתו, מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים בנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "הפלת"ד). הצדדים הגיעו להסכמה בדבר גובה הפיצוי שישולם לתובע ככל שייקבע שכך הדבר.

לפי המתואר בכתב התביעה, ביום 22.04.14 עת עבד התובע כמפעיל טרקטור, הבחין בפין בכף הטרקטור שיצא ממקומו, עצר את הטרקטור וירד לתקן את הפין, לצורך כך הלם עם פטיש על הפין ונפגע בכף יד ימין.

בתצהיר עדותו מיום 10.11.16 חוזר התובע על תיאור זה ומצהיר כי מדובר בתקלה פתאומית וכי:-

"התיקון היה נדרש וחיוני להמשך העבודה בטרקטור ואין אפשרות להמשיך את העבודה ללא התיקון. עוד אילולא התאונה הייתי אמור להמשיך את העבודה".

בעדותו בבית המשפט ביום 24.04.17, בפני כב' סגן הנשיאה, השופט עידו רוזין, חזר התובע על תיאור התאונה והוסיף כי:-

"המטרה של פין להחזיק את הכף. יש 3 פינים להחזקת הכף. אחד מהם השתחרר" (עמ' 5 שורה 23).

"לא היתה הפסקה. רציתי לחזור לעבוד, אם לא הייתי דופק את האצבע הייתי ממשיך לעבוד. (עמ' 6 שורה 9)

הטענה הראשונה של הנתבעת הייתה כי התובע לא הוכיח את עצם קרות התאונה, שכן מדובר בעדות יחידה של בעל דין כאשר היו במקום עובדים נוספים אשר לא הובאו להעיד.

למרות ניסיונה של הנתבעת לטעון כי לא הובאו למעשה עדים נוספים ועל כן אין לקבל את גרסתו של התובע לתאונה, סבור אני, לאחר ששמעתי את התובע היום, לאחר שעברתי על התיק ובהתבסס על כך שגרסה זו מופיעה גם בקופת החולים מיד לאחר התאונה וגם בדיווחיו לביטוח הלאומי שיש מקום לקבל את עדותו של התובע וזאת למרות היותו בעל דין יחיד.