ת"א 65082-01-15 ליינזון ואח' נ' מפרם בעמ ואח'

בפני בקשה לדחות את התביעה על הסף מחוסר סמכות מקומית ולחילופין להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך – בית משפט השלום בחיפה או בקריות.

תקנה 101 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי "לא יעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית משפט או לבית דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט".

משכך אין מקום לדחות התובענה.

על כן נותר לדון בבקשה החלופית להעברת מקום הדיון בשל חוסר סמכות מקומית.

לטענת הנתבעת, בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתובענה נוכח מקום עסקה של הנתבעת ומקום ההתקשרות בין הצדדים. כן נטען כי בכתב התביעה לא נטען מאום לעניין הסמכות המקומית.

התובע טוען כי העבודה בוצעה גם במושב תקומה וכי הטענה בדבר חוסר סמכות מקומית לא הועלתה בהזדמנות הראשונה.

טענה בדבר היעדר סמכות מקומית יש להעלות "בהזדמנות הראשונה" ובאם לא נעשה כן, לא תתקבל מחאה מאוחרת והנתבע נתפס כמי שהסכים בשתיקה לסמכות המקומית (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11 בעמ' 58).

השאלה אותה יש לבחון היא האם הועלתה הטענה בדבר היעדר סמכות מקומית בהזדמנות ראשונה.

עיון בתיק מעלה כי הוגשו בקשות להארכת מועד להגשת כתב הגנה במסגרתן אכן לא הועלתה טענה בעניין הסמכות המקומית. דא עקא, אין בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מהווה הזדמנות ראשונה שכן ההזדמנות הראשונה היא ההזדמנות הראשונה בה נטענות טענות מהותיות לגופו של עניין.

בבקשה מיום 14.6.15 – בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולביטול פסק דין, כבר נטענה טענת היעדר סמכות מקומית (סעיף 3.6) ומכאן שהטענה עלתה בהזדמנות הראשונה, בניגוד לטענת התובע.