בן אבו ואח' נ' ספקטור

בפניי מספר בקשות שונות ורבות של הצדדים זה כלפי זה בהליכים המקדמיים. חלק מן הבקשות התייתרו, לאחר שהוגשו כתבי טענות מתוקנים ובעקבותיהם נוהלו הליכים מקדמיים חלקיים בין הצדדים, וחלק מן הבקשות עדיין טעונות הכרעה.

בפתח הדברים אציין, כי לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשת הנתבע לקיים דיון בבקשות, משסברתי כי לא יהיה בכך כדי לסייע להכרעה יעילה ומושכלת בבקשות. לצערי, הצדדים הכבירו בבקשות, בטענות, ובמלל רב, וכך הגענו למצב כי בתביעה שהוגשה לפני למעלה משנה, ואף התקיימה בה ישיבת קדם משפט אחת, טרם הושלמו ההליכים המקדמיים בין הצדדים ואילו מספר הבקשות וכתבי הטענות שהוגשו בתיק רב מאוד.

מכל מקום, כאמור, לא סברתי כי קיום דיון בע"פ יהיה בו כדי לייעל את ההכרעה בבקשות, משאין מחלוקת כי מדובר בסוגיות דיוניות ומשפטיות אשר אין כל קושי להכריע בהן על סמך עיון בטענות הצדדים ובכתבי הטענות, וכאשר ביחס לכל אחת מהן מצויות בפני ביהמ"ש מלוא טענות הצדדים (ולא אחת גם יותר מפעמיים או שלוש).

לגופו של עניין, כאמור, קיימות מספר בקשות, אשר במידה בלתי מבוטלת חופפות זו את זו.

ייאמר מייד, כי חלק מבקשות התובעים מקדימות את זמנן. כך, התובעים ביקשו לקבוע הוראות לגבי העדים עדים שונים בעדות ראשית ולא בתצהירים (חלק מבקשה 21), וכן לאפשר הגשת תצהירים שונים שנאספו על ידיהם (בקשה 32). בקשות אלו דינן להיות מוכרעות לאחר סיום ההליכים המקדמיים, ולעת קביעת המועדים והאופן להגשת ראיות הצדדים.

בנוסף, ביקשו התובעים לדחות את העיון בשני דו"חות חקירה המצויים בידם (על צרופותיהם) עד לאחר שמיעת עדי התביעה (ראו תגובותיהם לבקשות 7-8 שהוגשו ע"י הנתבע וכן בקשה 21).

ובנוסף, קיימות בקשות הדדיות של הצדדים זה כלפי זה ביחס להשלמת ההליכים המקדמיים (בקשות 7-8 של הנתבע וכתבי טענות מאוחרים שהוגשו בקשר אליה ותוייקו כבקשה 13; בקשה 23 של התובעים שהוחלפה ע"י בקשה 34 ועוד).

לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות, ובתשובות לתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי בכפוף לסייג שיפורט להלן, אין הצדקה להיעתר לבקשה לדחות את העיון בדו"חות החקירה, וכי יש ליתן הוראות להשלמת ההליכים המקדמיים כפי שאפרט להלן.

דחיית העיון בדו"חות החקירה