ת"א 6476-03-13 חטיב נ' אבו חומוס ואח'

בתביעה דידן, התובע - תושב הרשות הפלסטינית - נפגע בתאונת דרכים על-ידי רכב המבוטח על-ידי הנתבעת 2, תאונה שאירעה בשטח הרשות. הצדדים חלוקים ביניהם, בין השאר, בשאלת ברירת הדין לעניין בירור הפלוגתא שברפואה, האם לצורך בירורה וקביעת שיעור נכותו של התובע תחול הוראת סעיף 6א בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 והתקנות שהותקנו מכוחו לעניין זה או שמא תחולנה תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, לדידי, בנסיבות דידן, גם אם יימצא שאין מחלוקת כי הדין המהותי שחל לעניין התאונה הוא הדין הפלסטיני, יש לאמץ את ההסדר הדיוני המקומי בעניין מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שכן מדובר בהסדר דיוני אשר חל על-פי דין הפורום ובשים לב לעיקרון הדומה בשני הדינים, הישראלי והפלסטיני, הוא עקרון ביטוח החובה והאחריות המוחלטת [ראו והשוו עם החלטותיהם של כבוד השופטת ש' ליבוביץ בעניין ת"א (שלום - י-ם) 22769-09-10 עיסא שלבאיה נ' נאציף רבעי ואח', מיום 10.3.12 (פורסם בנבו); החלטת כבוד השופטת מ' אילני בעניין ת"א (שלום - י-ם) 29750-03-13 מוהנד שלאלדה נ' הכשרה חברה לביטוח, מיום 31.7.14 (לא פורסמה); החלטת כבוד השופט ע' עאסי בעניין ת.א. (שלום - י-ם) 14118-04-14 נדאל חיאן נ' דניאל חלימי ואח', מיום 13.9.14 (פורסם בנבו)].

מעיון בתיק עולה כי בינתיים ובטרם ניתנה החלטה בדבר ברירת הדין, הגיש התובע חוות דעת רפואית מטעמו. הנתבעת הודיעה כי הליך איסוף החומר הרפואי לבדיקת התובע הנו הליך מורכב ואורך זמן בשים לב לכך שהתובע הוא תושב הרשות הפלסטינית, אך שומרת על זכותה לבדוק אותו וליתן חוות דעת רפואית מטעמה עם תום איסוף החומר. התובע מתנגד לכל אורכה ומבקש כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט או ייקבע מועד להוכחות.

לאור המסקנה אליה הגעתי לעיל ולפיה יש לאמץ בכגון-דא את ההסדר הדיוני של מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים והתקנות הרלבנטיות שמכוחו [תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ד-1986], המשך הטיפול בתובענה מוחזר לכבוד הרשם הבכיר להשלמת הדיון בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ה, 14 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.