מלכו נ' צ'סלר ואח'

הנתבעים, ה"ה תרצה ויצחק צ'סלר, (להלן ביחד: "צ'סלר" או "הנתבעים") הם בעלים של מקרקעין בכפר שמריהו, בחלקה בה התגוררה הנתבעת 1, הגב' צ'סלר, מאז ילדותה. הורי הנתבעת 1 רכשו בכפר שמריהו 2.5 דונם בשנים של טרום המדינה, עת עלו לארץ מגרמניה, והיו בין המתיישבים הראשונים של כפר שמריהו.

השנים חלפו והמוניטין של כפר שמריהו כמקום מגורים יוקרתי הולך לפניו ולכך כמובן מתלווה ערך כלכלי לא קטן.

בשנות התשעים של המאה הקודמת בנו הנתבעים את ביתם בחלקה 441 אותה ירשה הנתבעת 1, ביחד עם אחותה, לאחר שהוריהם נפטרו (תחילה האב בשנת 1991 ולאחר מכן האם בשנת 2004).

זכויות הבעלות של הנתבעת 1 בחלקה כאמור, רשומות בלשכת רישום המקרקעין (מחציתה כבר משנת 1997 ומחציתה מכוח ירושה משנת 2005 (נספח 11 לכתב התביעה).

את הבית הזה של הנתבעים, שכאמור נבנה על החלקה שבבעלות משפחת הנתבעת 1 מאז שנות השלושים של המאה הקודמת, מבקש התובע לְנַכֵס לטובת קופת הנאמן.

לנתבעים אין כל קשר עסקי או אחר לעסקיו של חתנם שהיה מבעלי קבוצת החברות 'חפציבה' ושבגין עסקיו אלה "נכנס" הנאמן לעולמם של הנתבעים בהיותו בעל תפקיד בהליכי חדלות הפרעון של בועז יונה והחברות שהוא היה מבעליהן.

כדי לממש את מבוקשו במסגרת תפקידו כמנהל מיוחד מטעם הכונס הרשמי הגיש עו"ד מלכו (להלן: "הנאמן" או "עו"ד מלכו") המשמש כנאמן בהליכי פשיטת הרגל של מר בועז יונה (להלן: "בועז יונה" או "מר יונה"), תביעה זו בה הוא עותר לקבל סעד הצהרתי לפיו הזכויות באגף המערבי של המבנה בכפר שמריהו, ולמצער מחציתן, היו ערב תחילת פשיטת הרגל זכויותיו הקנייניות של מר יונה ועל כן הן מוקנות לנאמן בפשיטת הרגל; בהתאם לטענה זו עתר לסעד של מתן חשבונות לגבי דמי השכירות שגבו גב' תרצה צ'סלר ומר יצחק צ'סלר בגין הנכס הנטען; לחלופין עתר התובע להשיב לו, כבעל תפקיד, את הכספים שמר יונה השקיע לטענתו, באגף המערבי של הנכס (ייאמר כי במסגרת כתב התביעה אין עילה המסבירה את הזכות לסעד זה, אלא רק נכתב כי "השקעה זו אינה מתנה, ויש להשיבה" (סעיף 79 לכתב התביעה) רק בסיכומיו טען התובע כי הזכות מבוססת בין השאר על חוק עשית עושר ולא במשפט).

1. מר יונה היה אחד הבעלים של קבוצת החברות "חפציבה" במשך שנים עד לקריסתן בראשית חודש אוגוסט 2007, עת החלו להתנהל נגד החברות שבקבוצה הליכי פירוק ובהמשך אף ניתן צו פירוק. במקביל להליכי הפירוק ניתן צו כינוס לנכסי מר יונה ובהמשך, ביום 8.1.2009 הוכרז מר יונה פושט רגל בהתאם לצו פשיטת רגל. ההליכים התנהלו בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת פש"ר 4217/07 (להלן: "בית המשפט של פשיטת הרגל").

2. עו"ד רוהר ועו"ד מלכו מונו לשמש מנהלים מיוחדים מטעם הכונס הרשמי ולאחר שעו"ד רוהר התפטר מתפקידו נותר עו"ד מלכו המנהל המיוחד היחיד בהליכי פשיטת הרגל.

3. ייאמר כי תביעה זו במקורה הוגשה בערכאה הטבעית והרלוונטית, במסגרת הליכי פש"ר כבקשה למתן הוראות (בקשה מספר 66 בתיק פש"ר 4127/07) (להלן: "הבקשה למתן הוראות"), אך לאחר שהתקיים דיון בעניינה נמחקה הבקשה, וניתן לתובע היתר להגיש את התובענה בערכאה אזרחית.

4. נתבעת 1, הגב' צ'סלר, היא כאמור הבעלים הרשום של המגרש המצוי ברחוב התלמים 1 בכפר שמריהו, הידוע גם כחלקה 441 בגוש 6665 (להלן: "חלקה 441"), עליו בנו הנתבעים, בני הזוג צ'סלר שהם הורי תמר יונה, רעייתו של בעז יונה, נכס שכולל שני אגפי מגורים: אגף מערבי ששימש גם את מר יונה ובני משפחתו עד שעזב את הארץ ביולי 2007, ואגף דרום-מזרחי בו התגוררו הנתבעים (להלן: "הנכס", "האגף המערבי" ו"האגף הדרום-מזרחי" בהתאמה).

   טענות התובע

5. טענתו העיקרית של התובע, הלקוחה כמובן מדיני פשיטות רגל, היא כי ערב תחילת הליכי חדלות הפרעון שננקטו בעניין מר יונה, הוא היה הבעלים של מלוא הזכויות באגף המערבי של הנכס, ומאחר שמר יונה הוכרז פושט רגל הרי שכל זכויותיו ובענייננו הכוונה לזכויות הבעלות בנכס בכפר שמריהו, מוקנות לנאמן בפשיטת הרגל, ושייכות אפוא לקופת פשיטת הרגל (סעיף 4 לכתב התביעה). התובע שמבקש למקסם את קופת פשיטת הרגל, ניסה לבסס את טעמיו בעזרת אסמכתאות שונות בהן 'הציף' את תיק בית המשפט והסביר את המסמכים לפי עמדתו, בעיקר כולל כתב התביעה השערות, מסקנות של התובע, מה סביר להבין מהֶלֶך 'הסיפור שסיפר' ומה לא... הכל כאמור לפי דעתו: