ת"א 64625-05-17

1.לפני בקשה מוסכמת למתן צו המורה לכל חברות הטלפון הסלולארי הרלוונטיות במועד התאונה (אורנג', סלקום, פלאפון, פרטנר, גולן טלקום והוט מובייל) למסור את פרטי הבעלים של קו טלפון ביום 27.10.14.

רקע

2.בין הצדדים מתנהלת תביעה על פי חוק הפלת"ד באשר לטענת המבקשת נפגעה באופן חמור בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה.

לפי כתב התביעה ביום 27.10.14, בשעה 15:00 לערך, בדרכה מעבודתה לכיוון תחנת האוטובוס, כאשר חצתה את הצומת במעבר חציה ברח' החלוצים בבני ברק, הגיח לפתע רכב שפרטיו אינם ידועים ופגע בה בעוצמה. עוד נטען כי נהג הרכב התקשר לבנה של המבקשת ונמלט מיד מהמקום, וכי ניסיונות שנעשו לאתרו - בין היתר במסירת מספר הנייד ממנו חייג לבנה של המבקשת בקרות התאונה למשטרת ישראל במסגרת תלונה שהוגשה - לא צלחו.

3.יומיים לאחר התאונה בוצעה ממספר הנייד האמור שיחה עם בנה של המבקשת כמו במועד התאונה ולטענת המבקשת לאחר מכן, לא היה כל מענה בנייד האמור.

4.בבקשה שלפני צוין כי איתור הבעלים של הנייד הנ"ל במועד התאונה עשוי לסייע באיתור פרטי הנהג והרכב המעורב בתאונה, וזאת לשם בדיקת כלל נסיבות האירוע ובירור חבותה של המשיבה .

ב"כ המבקשת הצביע על הוראת סעיף 75 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, - כמקור הסמכות למתן הצו וטען כי "באיזון שבין זכותו של בעל המספר הנייד לפרטיות לבין זכותה של המבקשת לדעת מי פגע בה, גוברת זכותה של המבקשת". עוד הוטעם כי מספר הנייד נמסר למשטרת ישראל במסגרת התלונה שהוגשה , אך משטרת ישראל לא פעלה לבירור זהות הנהג הפוגע.

דיון

5.לאחר עיון, בין היתר, בפסיקה אליה הפנה ב"כ המבקשת בהבהרה שהגיש, הגעתי לכלל מסקנה, כי הגם שקיימת לבית המשפט סמכות כללית לתת סעד, אין מדובר באחד מהמקרים החריגים בהם מוצדק להיעתר לבקשה למתן הצו.

אין חולק שעסקינן בבקשה לגילוי מסמך שבידי צד ג' שאינו צד להליך על אודות צד ד' שאף הוא אינו צד להליך.