סורני נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ואח'

מבוא 

1. לפני בקשת הנתבעים לסילוק התובענה על הסף, כאשר על פי החלטת בית המשפט הוארך, לבקשת הנתבעים, המועד להגשת כתב הגנה בתובענה דנן עד לאחר מתן החלטה בבקשה דנן.

    

2. יצוין כי החלטה זו באה כהחלטה משלימה בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 18/7/16, בע"א 6347-09-15, לפיה בהסכמת הצדדים התקבל ערעור התובע בגין סילוק התובענה על הסף בעילת היעדר יריבות. הדיון הוחזר לבית משפט קמא לצורך השלמת החלטה לענין טענת ההתיישנות, אשר נטענה על ידי הנתבעים במסגרת הבקשה לסילוק התובענה על הסף וככל שלא תעמוד טענת ההתיישנות, להכרעה לעניין טענת השיהוי, אשר אף היא הועלתה במסגרת הבקשה האמורה.

    

3. עוד יצוין, כי עתירת התובע לפסלות מותב זה מלהכריע בטענת ההתיישנות והשיהוי כאמור לעיל, נדחתה ע"י מותב זה (ר' החלטת בימ"ש מיום 7/9/16), עליה הוגש ערעור על ידי התובע לבית המשפט העליון, אשר בהחלטתו מיום 6/12/16, דחה את הערעור בקובעו: "לא מתעורר חשש ממשי כי דעתו של בימ"ש ננעלה בנוגע לתוצאת ההליך ואין הצדקה להעברת הדיון לידי מותב אחר" (ר' ע"א 7376/16 עו"ד סורני אליאב נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ ועו"ד איתן ברקאי, שם בעמוד 4).

    

4. הצדדים הגישו השלמת טיעונים לעניין טענת ההתיישנות ושיהוי.

    

    

   רקע עובדתי בתמצית

5. כפי העולה מטיעוני הצדדים וכן טענות כתב התביעה, התובע ערך ביום 29.02.1996 הסכם מכר דירה לפיו ביקשו הקונים- קרילוב טטיאנה ואנדרי ( להלן: "קרילוב"), לרכוש את זכויות המוכרים. התובע ייצג את שני הצדדים לעסקת המכר.

   כמפורט בסעיפים 6 ו-7 לכתב התביעה, נטען כי עסקת המכר סוכלה ע"י הנתבעים, לאור סירוב הנתבע 1 ( להלן גם " הבנק ") להעניק לקרילוב הלוואה לרכישת הדירה על רקע אי בהירות ברישום הזכויות בה ע"ש המוכרים, על אף שבתחילה אושרה הלוואת הרכישה על ידו.