ת"א 64490-12-14 אליהו ואח' נ' דניאלה די-נור ואח'

לפני בקשה ליתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבות למכור ו/או לשווק ו/או להפיץ ו/או לייצר עותקים ו/או להעביר לכל צד ג' ו/או לאפשר האזנה של צד ג', בין בעצמן ובין באמצעות מי מטעמן, בין במישרין ובין בעקיפין, בארץ או בעולם, את הקלטות קולו של אריק אינשטיין ז"ל (להלן: "אריק איינשטיין") ב – 10 מפגשים שנערכו בין אריק איינשטיין לבין עלי מוהר ז"ל (להלן: "עלי מוהר") לצורך הוצאת הספר "אריק איינשטיין, זו אותה האהבה – ביוגרפיה בראשי פרקים" (להלן: "ההקלטות"), המצויות בידי המשיבות.

המשיבות מתנגדות לבקשה.

ביום 30.12.2014 ניתן צו ארעי כמבוקש.

דיון

1. מטענות הצדדים עולה כי ביום 5.12.2004 נכרת הסכם (מעדכן) בין דניאלה די נור – מוציאים לאור בע"מ ו/או דניאלה די נור לבין אריק איינשטיין ו/או סימה איינשטיין (להלן: "ההסכם"). מהאמור בהסכם (נספח ג לבקשה), עולה כי בין הצדדים הוסכם על הוצאת ספר ביוגרפיה שיכלול קטעים מחייו ומיצירתו של אריק איינשטיין. כן הוסכם כי אל הספר יצורף CD ובו קטעים נבחרים מההקלטות. הספר יצא לאור בשנת 2006 (להלן: "הספר").

    

   כשנתיים לפני פטירתו של אריק איינשטיין החליטו בני הזוג לפנות אל המשיבות באמצעות גב' רחל מלאך, בבקשה לקבל לחזקתם את ההקלטות. ההקלטות לא הועברו אליהם משום שהמשיבות או מי מטעמן סברו, וכך נאמר לפונה, כי אילו לא נמצאות משום שבוערו. פנייה נוספת אל משיבה 1 נענתה באופן דומה. מאחר ותכלית פניית בני הזוג אל המשיבות הייתה למנוע את פרסום ההקלטות שלטענת המבקשת היו "אינטימיות" ונגעו לחייו ופועלו של אריק איינשטיין, ראו בני הזוג בהשמדת ההקלטות הגשמת התכלית שלשמה פנו אל המשיבות והסתפקו במענה שקיבלו מהמשיבות. אלא, שבסמוך לחודש אוקטובר 2014 התברר למבקשת שבחודש יולי 2014 נמסרו ההקלטות לידי מר צבי שיסל כדי שיערוך ויתמחר את שווין לצורך מסחורן. במכתב מיום 27.10.2014, פנתה המבקשת אל משיבה 1 וביקשה לקבל את ההקלטות ובכל מקרה לא לעשות בהן שימוש. במכתב מאותו היום הודיעה משיבה 1 למבקשת כי חומרי ההכנה שהופקו שייכים אך ורק למשיבה 2.

    

   לבד מעניין ההקלטות טוענת המבקשת כי המשיבות ציינו בספר כי הזכויות בו שמורות רק למשיבה 2. זאת, בניגוד להוראות ההסכם הקובעות כי הזכויות בספר יהיו משותפות למשיבה 2 ולאריק איינשטיין.

    

2. בשלבי עריכת הספר התקיימו כ – 10 פגישות בין אריק איינשטיין לבין עלי מוהר בהן הוקלט אריק איינשטיין. קטעים מהקלטות אלה שימשו לכתיבת הספר וליצירת ה – CD שצורף לו. מעיון בהסכם נראה כי לא נקבעו בהסכם הוראות מפורשות ביחס להקלטות, ועל כן, יש ללמוד על כוונת הצדדים ביחס לעניין זה מנסיבות כריתת ההסכם, תכליתו ומכלול הוראותיו.