עיריית תל אביב נ' פלוני

בפניי בקשה מטעם הנתבעת להוצאת המסמך שנושא כותרת "אישור רפואי" מיום 3/12/2015 ערוך על ידי דר' אהרון חיות (רופא שיניים) כפי שצורף לכתב התביעה מתיק בית המשפט, בנימוק כי המסמך אינו מהווה חוות דעת רפואית כדין ואף לא תעודת רופא כמשמען בסעיף 24-25 לפקודת הראיות תשל"א 1971 ומשכך, לא ניתן להוכיח באמצעותה עניין שבמומחיות רפואית, בכלל זה קיומה של נכות רפואית.

לחילופין, וככל שבית המשפט לא ייעתר לבקשה ויתיר הגשת התעודה, מבקשת הנתבעת שהות בת 90 יום להגשת חוות דעת רפואית מטעמה.

התובע בתגובתו מאשר כי אכן המסמך אינו מתיימר להוות חוות דעת רפואית אלא תעודת רופא כמשמעה בסעיף 24 לפקודת הראיות, אולם מאחר והתובע אינו טוען לקיומה של נכות בגין הפגיעה בשיניים, שכן טענתו מתמקדת בשיעור ההוצאה הכספית הכרוכה בשיקום השיניים, ממילא הוא אינו נדרש להגיש חוות דעת מומחה אלא יכול להסתפק בתעודת רופא. אדרבא, אף בכתב התביעה כונה המסמך הנ"ל "כאישור רפואי". ראה סעיף 14 לכתב התביעה. בשל כך גורס התובע כי דין הבקשה להוצאת המסמך מתיק בית המשפט להידחות.

לאחר שעיינתי במסמך מיום 3/12/2015 חתום על ידי דר' אהרון חיות, באתי למסקנה כי הגם שהמסמך נושא כותרת של "אישור רפואי" וכאמור גם לשיטתו של התובע אינו מתיימר לשמש כחוות דעת מומחה, הרי שמלבד תיאור מממצאי בדיקה כמפורט בסעיפים 1-3 למסמך, הוא כולל בחובו גם המלצות עתידיות בנוגע לטיפול לו זקוק התובע בעתיד ועלותו (סעיפים 4-5 למסמך) ואלו כבר מצויים "בטריטוריה" של המומחיות הרפואית בהיותם בגדר הערכות ומסקנות להבדיל מתיאור ממצאי בדיקה גרידא.

כידוע, הקביעה האם עסקינן בתעודה רפואית, או שמא בחוות דעת מומחה רפואי, אינה נקבעת על פי ההגדרה שנושאת כותרת המסמך, אלא בבחינת תוכנו. ראה בעניין זה בר"ע (ב"ש) 5243/96 מונדי בע"מ חב' קבלנית נ' מחמוד עזאת שעבאן, החלטתו של כב' השופט הנדל מיום 23/9/1997: " ברי כי לא ב"כ צד זה או אחר הוא אשר יקבע אם המסמך אשר הוגש הינו תעודה רפואית או חוות דעת מומחה, אלא תוכן המסמך". (להלן: "פרשת מונדי")

מכאן כי ההבחנה בין השתיים, התעודה הרפואית מחד וחוות הדעת מומחה רפואי מאידך, הינה הבחנה מהותית הנלמדת מתוכן המסמך; בעוד שתעודה רפואית הינה מסמך רופא המתאר ממצאים בעטיה של בדיקה, חוות דעת רפואית ניתנת על ידי רופא מומחה בתחום התמחות ספציפי, המעריך את שיעור הנכות של הנבדק באותו התחום ו/או ממליץ על דרכי טיפול עתידיות וקובע מסקנות בסוגיית הקשר הסיבתי בין התאונה נשוא התביעה לבין הנכות ו/או הצורך בתוכנית טיפול עתידית כמו במקרה דנן (שיקום דנטלי).