ת"א 6435-04-11 נזרי נ' מלונות פתאל בע"מ

עניינה של תביעה זו בנזקי גוף שסבל התובע עת החליק ביום 2/8/09 לטענתו בחדר הרחצה הנמצא בבעלות הנתבעת. המחלוקת בין הצדדים נסובה על מהימנות גרסת התובע, קיומה של רשלנות מצד הנתבעת ועל גובה נזקי התובע.

רקע עובדתי

1. התובע, יליד 1958, נפש עם משפחתו בחודש אוגוסט 2009 בבית מלון "רויאל טוליפ" באילת המנוהל ומופעל על ידי הנתבעת. זמן מה לאחר קבלת החדר, פנה התובע לחדר הרחצה. לטענת התובע, לאחר הרחצה החליק בצאתו מן האמבטיה (להלן: "התאונה"), נפל ופונה לבית החולים. התובע טען בתביעתו, כי כתוצאה מן התאונה הוא סובל מנזקים ביד שמאל, בברך ימין ובגב.

   טענת התובע היא, כי התאונה נגרמה בשל רשלנותה של הנתבעת, המתבטאת בכך שהנתבעת לא דאגה להתקין בחדר הרחצה אמצעי בטיחות אשר יבטיחו רחצה בטוחה וימנעו החלקה ובכלל זה, ידית אחיזה המיועדת ליציאה מן האמבטיה, משטח למניעת החלקה וכן אמצעים יעילים לניקוז המים מהרצפה, לפיכך מוטלת עליה חובה לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מן התאונה.

2. בתמיכה לתביעתו, הגיש התובע חוות דעת מומחה מטעמו. המומחה בדק את התובע, עיין במסמכים שהציג לו התובע וקבע, כי התובע סובל מרגישות וחולשה ללא הגבלה בהנעת שורש יד שמאל, שינויים ניווניים באזור המפרק הרדיוקרפלי, קרע של המיניסקוס המדיאלי קרע חלקי של הרצועה הצולבת הקדמית ודלדול שריר הארבע מימין וכן הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני. בהינתן ממצאים אלה, קבע המומחה כי הפגיעה בברך ימין מתאימה לנכות אורטופדית צמיתה על פי הפעלה חלקית של סעיף מותאם 48 (2) (ז) (II), קרי 15% על פי המופיע בקובץ התקנות של המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"). הפגיעה בשורש יד שמאל מתאימה לנכות אורטופדית צמיתה על פי סעיף 35 (ב) (1), קרי 10% על פי המופיע בקובץ התקנות של המוסד לביטוח לאומי. הפגיעה בעמוד השדרה המותני מתאימה לנכות אורתופדית צמיתה על פי סעיף 37 (7) (א) לתקנות, קרי 10%.

3. הנתבעת אינה חולקת על קרות התאונה אלא על הנסיבות הפרטניות בהן ארעה וזאת לאור גרסאותיו השונות של התובע בהזדמנויות שונות הן בנוגע לנסיבות קרות התאונה והן בנוגע לנזק ולנוכח הסתירות שבהן. עוד טוענת הנתבעת, כי חדר הרחצה בטיחותי, עומד בתקנים, מאובזר היטב במגבת ייעודית כמו גם ידית אחיזה משכך אין לקבוע כי התרשלה.

4. בתמיכה להגנתה, הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה, לפיה מדו"ח חדר המיון עולה, שהתובע לא נחבל כלל בגב ובברך, מה גם שהוא סבל בעבר מבעיות גב, בנוגע לפרק כף היד לא נמצאה הגבלה בתנועתיות או ממצא אחר שהיה מצדיק הענקת אחוזי נכות, בנוגע לברך אין כל סימנים לנעילה לכן אין להעניק אחוזי נכות כפי שהוענקו. משכך, על סמך הממצאים הקיימים, העריך את דרגת הנכות בשיעור של 10% עבור ברך ימין לפי סעיף 35 (1) (ב) לתקנות, אולם קבע כי אין באפשרותו לקבוע אם הנכות נובעת מן הארוע ביום 2/8/09 אם לאו.

5. מומחה שמונה על ידי בית המשפט ד"ר חנן טאובר, קבע, כי לנוכח העובדה שבביקורו של התובע בבית החולים מיד לאחר הנפילה, התלונה והממצא היחידים היו בשורש כף יד שמאל, כאשר התובע ביקר פעם נוספת בבית החולים ביום 16/8/09 (כשבועיים לאחר התאונה) וטען כי נפל במדרגות ובעקבות ביקור זה הופיעו תלונות של כאבים בברך ימין, אין לו ספק שמיחושי הברך והסימנים המניסקלים לא נוצרו בנפילה בבית המלון אלא במועד מאוחר יותר. באשר לנכות הצמיתה שנגרמה עקב הנפילה במלון ביום 2/8/09, זו הוערכה על ידו ב- 2% לפי סעיף 41 (10) (ה) חלקי לתקנות הביטוח הלאומי ואילו הנכות הזמנית בגין חבלה זו הוערכה על ידו ב- 15% לתקופה של 6 שבועות מיום התאונה.

6. לנוכח המחלוקות כפי שנפרשו בין הצדדים, אדון בתחילה בגרסת התובע.

   נסיבות התאונה והנזק