ת"א 64181-01-14 יחזקאל ואח' נ' זמט ואח'

מהות הבקשה

בפני בקשה להורות על סילוקה על הסף של התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "זמט") כנגד המבקשים, בנק מזרחי טפחות ועוה"ד חזי חכם (להלן: "הבנק" ו- "עו"ד חכם" בהתאמה). בבקשתם עותרים הבנק ועו"ד חכם לסלק את התביעה שכנגד על הסף ככל שהיא מופנית כנגדם, ולחייב את זמט בהוצאות.

נתוני רקע

עניינה של התביעה העיקרית הינו הסכם מכר של דירה בפרויקט "נאות גולף" בקיסריה (להלן: "הדירה"). התביעה הוגשה על ידי המשיב 3 - אבנר יחזקאל (להלן: "יחזקאל") ובגדרה עתר להצהיר כי חוזה המכר שנחתם בינו לבין זמט ביום 16.3.2009 בוטל על ידו כדין, נוכח הפרתו היסודית בידי זמט, ועל כן עתר להורות על פינויים מהדירה לאלתר. לטענת יחזקאל, נמנעו זמט מלפרוע את חוב ההלוואה בגינה נרשמה, לטובת הבנק, משכנתא על זכויותיו בדירה, וזאת בניגוד להתחייבותם בחוזה. בכך הפרו זמט את החוזה עמו הפרה יסודית. בעקבות מחדלם של זמט, כאמור, נקט הבנק בהליכים משפטיים והליכי הוצאה לפועל הן כנגד יחזקאל והן כנגד זמט.

התביעה שכנגד הוגשה כנגד יחזקאל, הבנק, עו"ד חכם ששימש כב"כ הבנק במועדים הרלוונטיים, ועוה"ד רם יוגב שייצג את שני הצדדים בעסקת המכר. לטענת זמט, אף ששילמו ליחזקאל את מרבית התמורה בגין המכר, לא פעל יחזקאל לסילוק יתרת המשכנתא, בניגוד להתחייבותו בחוזה. במקביל למכירת הדירה לזמט, התקשר יחזקאל בעסקה למכירת דירה נוספת במתחם "נאות גולף", לצד שלישי שפרטיו אינם ידועים לזמט. גם על דירה זו רבץ שעבוד לטובת הבנק על זכויותיו של יחזקאל. באופן שלא הוברר, ונטען כי אינו ידוע לזמט, הוסרה בשגגה המשכנתא שרבצה על הדירה נשוא התביעה, אף שלא סולקה יתרת ההלוואה העומדת ביסוד אותה משכנתא. במועד מאוחר יותר, שלא צוין, פעל הבנק לחידוש המשכנתא. כל זאת, נודע לזמט בשלב מאוחר יותר. לטענתם, הציג בפניהם עו"ד חכם, מצג לפיו עליהם לערוב ליחזקאל לכל יתרת חובו לבנק, אף כי במועד זה הוסר השעבוד שרבץ על הדירה – כאמור, בשגגה. בלית ברירה, חתם זמט על מסמך שהוכן על ידי הבנק, על פיו הפך להיות, לדבריו, החייב העיקרי בחוב המשכנתא. משלא סולקה המשכנתא, כאמור, פעל הבנק כנגד יחזקאל וכנגד זמט לסילוק החוב.

טענות הצדדים לבקשה

בבקשה המונחת בפניי, טענו הבנק ועו"ד חכם כי אין חולק על כך שהם לא היו קשורים לעריכת חוזה המכר, הם אינם צד לו, ואף אינם קשורים להפרתו, ככל שזה הופר. מכאן שאין להם כל קשר לתביעה העיקרית. במקרה זה, העילות והטענות המופנות כנגד כל אחד מהנתבעים שכנגד הן שונות בתכלית. בעוד שבכל הקשור ליחזקאל, עותרים זמט לכך שייקבע כי הוא הפר את חוזה המכר עימם ולהורות על רישום הזכויות בדירה על שמם, הרי שבכל הקשור לבנק ולעו"ד חכם, עוסקת התביעה שכנגד בתוקפו של ההסכם מול הבנק עליו חתם זמט. משכך, אין לכרוך את שתי התביעות זו בזו. לכך הוסיפו הבנק ועו"ד חכם כי מדובר בניסיון להתחמק מתשלום האגרה שהיה על זמט לשלם בגין הגשת תביעה עצמאית.

לחילופין, טוענים הבנק ועו"ד חכם למעשה בית דין והשתק המונע מזמט להעלות טענות ביחס להסכם שחתם מול הבנק. זאת, כיוון שבעניין זה ניתן פסק דין חלוט, המחייב את זמט במלוא סכום המשכנתא, ועל פיו נקט הבנק אף בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב. בקשה שהגיש זמט לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, נדחתה.

מעבר לכך, טענו הבנק ועו"ד חכם כי התביעה שכנגד כלל אינה מגלה עילה לפיצוי, היות וזמט נמנעו מלשלם את חובם לבנק על פי פסק הדין, ולכן לא נגרם להם כל נזק בגינו יש לפצותם.