יב"ח נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

התובע, יליד 1955, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 20.3.12, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

כיוון שמדובר בתאונת עבודה, נקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי דרגת נכות על פי דין. המל"ל קבע כי המגבלה בעמוד השדרה המותני איננה קשורה לתאונה אלא לעברו של התובע. באשר לעמוד השדרה הצווארי, קיימת מגבלה קלה בתנועות הצוואר, לנוכח שבר בחוליות, אולם בדיקת עצמות לאחר התאונה לא העלתה קליטה במקום. לפיכך קיים ספק אם הדבר נגרם בתאונה, אולם בהעדר רישום קודם, הכירה הועדה במגבלה בצוואר כקשורה לתאונה. בסיכומו של דבר, מדובר בנכות צמיתה בשיעור של 5% בהתאם לפריט 37 (8) (א) חלקי לתוספת לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז 1956. כמו כן נקבעה נכות זמנית של 20% מיום 20.6.12 עד ליום 30.4.13.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: מדובר בנכות מינורית יחסית של כ 5% בלבד ; התובע טען כי היה באי כושר במשך 14 יום, ולאחר מכן תקופה ממושכת לאחר התאונה, נקבעה נכות זמנית של 20% במהלכה התקשה לעבוד ; הנתבעת טענה כי קביעת הנכות ע"י המל"ל נעשתה למרות ספק באשר לקשר בין השבר לתאונה ; הנתבעת טענה, כי התובע סבל משלל מגבלות רפואיות עוד טרם התאונה וללא קשר אליה, והוא לא הוכיח כל פגיעה של ממש בהשתכרותו ; התובע לא צירף ראיות לפגיעה בהשתכרותו או להוצאות שהוציא.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 10,000 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד – 12,000 ₪.

• בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 3,000 ₪.

בס"ה עומד גובה הפיצוי המוצע על סך של 25,000 ₪. מסכום זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי העומדים על סך של 8,000 ₪. הסכום המוצע לפשרה עומד איפוא על סך של 17,000 ₪, בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה.

יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.