ת"א 64063-02-15 הורדי ואח' נ' ישראלזון ואח'

בפני מונחת בקשת המבקשים, הנתבעים, לביטול פסק הדין שניתן כנגדם בהעדר הגנה ביום 4.11.15. פסק הדין קבע כי על הנתבעים להרוס גרם מדרגות בכניסה לבניין וכן קבע כי עליהם לשלם סכום של כ- 6,685 ₪ דמי שימוש ראויים. כמו כן מונחת תגובת המשיבים ותשובת המבקשים לתגובה.

פסק דין ניתן לבקש לבטל מחמת הצדק בגין פגם בהמצאה או בגין סיכויי הגנה ונושא זה נתון לשיקול דעת ביהמ"ש. המבקשים ביקשו לבטל את פסק הדין משני הטעמים. אני אחל לדון בשאלת סיכויי ההגנה.

התובעים טענו בתביעתם כי :

1.גרם המדרגות שנבנה ע"י המבקשים נבנה בניגוד לדין ולחוק. נטען כי לפי סעיף 30(ג) לחוק המקרקעין הבניה טעונה הסכמת כל השותפים במקרקעין וזאת לא ניתנה.

2. כמו כן נטען בכתב התביעה כי הבנייה נעשתה שלא לפי היתר הבניה.

המבקשים טוענים במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין כי:

1. הבניה נעשתה לפי היתר הבניה ואיננה חורגת ממנו.

2. עוד טוענים כי במקרה הזה מדובר בשימוש רגיל במקרקעין ולכן די בהסכמת רוב בעלי החלקות במקרקעין וזאת ניתנה.

המשיבים משיבים כי המבקשים לא הוכיחו במסגרת הבקשה כי בנו בהתאם להיתר הבניה ולא בניגוד לו.

לגופה של ההחלטה:

1.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה כי טענת המבקשים כי העבודות בוצעו לפי היתר, היא טענת הגנה הראויה להישמע בפני התביעה. אין צורך בשלב שבפני להציג חוות דעת של מומחים ומודדים מוסמכים להוכחת טענה זו. אסמכתאות אלו יש להגיש אך ורק בשלב ההוכחות ואפילו לא בשלב הגשת כתב ההגנה. לא זו אף זו, גם המשיבים בעצמם לא הוכיחו בבית המשפט כי המבקשים חרגו מהיתר הבניה כיון שגם הם לא צירפו לתגובה שהוגשה בפני ולכתב התביעה עצמו חוות דעת של מודד מוסמך מטעמם שיש בה להעיד על כך וזהו גם אינו השלב הדיוני לעשות כן. עצם העלאת הטענות האלו , די בהן כדי לפתוח את הדלת בפני המבקשים ולאפשר להם להגיש כתב הגנה בפני התביעה.

2. כמו כן מדובר בנזק בלתי הפיך, שכן אם יוותר פסק הדין על כנו ייאלצו המבקשים להרוס את גרם המדרגות, בעוד שבהחלט ייתכן כי יוכיחו לביהמ"ש כי גרם המדרגות נבנה על פי ההיתר.

3.לכן משמצאתי לנכון כי יש בפי המבקשים סיכויי הגנה ראויים אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגדם גם מבלי לדון בשאלה האם כתב התביעה הומצא כדין או לא כיוון שאין רלבנטיות לשאלות אלו לראש הפרק שבפני. בעניין זה ראו ההלכה שנקבעה בפסק הדין בש"א 478/88 בקר נ' שטרן, פ"ד מב(3) 679.

4.לשאלת ההמצאה יש אך ורק חשיבות לשאלת ההוצאות בהליך שבפני. היות והמבקש 1 לא הגיש כתב הגנה למרות שהודה כי כתב התביעה הומצא לו אך טעה לסבור כי מדובר בהתראה ולא בכתב תביעה, הרי שהאשם באי הגשת כתב ההגנה במועד רובץ לפתחו ולא לפתחם של המשיבים. כמו כן המבקש 2 מעולם לא טען כי לא הגיע לידיו כתב התביעה שבוצע עבורו בהדבקה.

5.לכן אני קובעת כי פסק הדין יבוטל אך ורק ובכפוף לכך שהמבקשים ישלמו למשיבים ביחד ולחוד את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪ וכתנאי לביטול פסק הדין בתוך 21 ימים מהיום. ב"כ המשיבים יודיע לביהמ"ש בתוך 23 ימים מהיום האם שולמו ההוצאות במועד. במידה ויודיע כי לא שולמו ההוצאות במועד תידחה הבקשה לביטול פסק הדין. המבקשים, בהנחה שישלמו ההוצאות במועד יגישו את כתב הגנתם לתביעה בתוך 30 ימים מהיום. כל הארכת מועד נוספת לעניין התשלום או הגשת כתב ההגנה לא תינתן מכל סיבה שהיא.

המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים.