ת"א 6396-05-14

יסודן של התובענות שלפני, הינו הסכם למכירת דירת התובע לנתבעים, מתאריך 30.1.2011.

התובע עתר בתביעתו לחיוב הנתבעים בפיצוי המוסכם על פי ההסכם, בסך 127,000 ₪, שכן לטענתו אחרו הנתבעים בתשלום מלוא התמורה על פי ההסכם.

במענה לתביעה טענו הנתבעים טענות שונות והגישו כתב תביעה שכנגד בסך 346,504 ₪ כנגד התובע וכנגד עורכי הדין אשר ייצגו את הצדדים בעסקה, נתבע שכנגד 2 ונתבעת שכנגד 3. הנתבעים טענו כי הם זכאים לסכום הנתבע בשל חוסר תום ליבו של התובע, איחור בקיום התחייבויותיו של התובע על פי ההסכם ואי רישום הזכויות על שמם. מעשים ומחדלים אלה ואף אחרים, הסבו לנתבעים נזקים שונים ולפיכך הם זכאים לתשלום הפיצוי המוסכם על פי ההסכם, וכן פיצוי בגין נזקים שונים שהינם תוצאת אי השלמת העסקה ברישום, בעטיו של התובע ובעטיים של הנתבעים האחרים, כטענתם.

הנתבע שכנגד 2 דחה את טענות הנתבעים והתובעים שכנגד והגיש תביעה שכנגד כנגדם, בסך 16,800 ₪, בגין חוב שכ"ט שלא שולם כטענתו.

נתבעת שכנגד 3 דחתה אף היא את טענות הנתבעים והתובעים שכנגד.

בפתח הדיון הראשון, הצעתי לצדדים כי תחילה יועברו מלוא המסמכים לצורך השלמת העסקה ברישום לידי ב"כ הנתבעים, והזכויות בדירה יירשמו על שמם. הצדדים קיבלו את המלצתי והחלו בהסדרת הרישום ובמקביל שקלו הצעה לפנות לגישור.