ת"א 6388-03-13 אבו ליל נ' ז'דנוב ואח'

לפני תביעה כספית.

התובע הוא קבלן לביצוע עבודות בניה ושיפוצים. הנתבע 2 הוא אביה החורג של הנתבעת 1. לטענת התובע ביום 28/7/12 נערך בינו לבין הנתבע 2 הסכם לביצוע עבודות בניה ושיפוצים בדירה שבבעלות הנתבעת 1 בנשר. הסכם זה נערך בכתב יד. התובע טוען כי ביום 30/7/12 הביאו הנתבעים לפגישה אשר נערכה בדירה הסכם מודפס ודרשו מהתובע לחתום עליו. לטענת התובע, הנתבע 2 , על אף ששמו אינו מופיע בהסכם המודפס הוא זה אשר ניהל את המו"מ עם התובע ולכן הוא אחראי אישית על כל העבודות אשר בוצעו. עוד טוען התובע כי על העבודות פיקח מר יוסי נעמן מטעמם של הנתבעים וכי הוא נתבקש אף לעשות תוספות בעבודה, מעבר למוסכם, אותן ביצע כנדרש. לטענת התובע במהלך העבודה, פיגרו הנתבעים בתשלומים עליהם סוכם, הוצא צו הפסקת עבודה מנהלי ולאחר שחודשו העבודות, הן בוצעו בהיקף מצומצם, היות והיו תלויות בעבודותיהם של קבלנים נוספים. התובע טוען כי העבודות הושלמו לבסוף ונמסרו לנתבעים לשביעות רצונם, ביום 2/12/12. התובע טוען עוד כי הנתבעים שילמו לו בהתאם להסכם המקורי 246,400 ₪ כולל מע"מ ונותרה יתרה לתשלום בסך של 34,400 ₪. התובע טוען כי מתוך סך זה יש לנכות 3510 ₪ בגין 3 דלתות אותן היה אמור לספק, אך הנתבעים קנו דלתות אחרות בעצמם. עוד טוען התובע כי ביצע תוספות לעבודה בסך 56,160 ₪ ולפיכך מגיעה יתרת חובם של הנתבעים לתובע, לסך של 87,050 ₪. התובע טוען כי פנה אל הנתבעים בבקשה כי יפרעו חובם אך הללו דחו אותו בלך ושוב, עד אשר הודיעו לו לבסוף כי אין להם כסף לשלם ומכאן תביעתו זו אשר לפני.

הנתבעים טענו כי התביעה משוללת עילה באשר לשני הנתבעים, אך באשר לנתבע 2, במיוחד. הנתבעים טענו כי הנתבע 2 מעולם לא חתם עם התובע על הסכם ולא הזמין ממנו עבודות. הנתבע 2 סייע לנתבעת 1 בהיותו קבלן שיפוצים בעצמו, אשר עבד בעבר עם התובע. לטענת הנתבעים, לא נחתם הסכם עם התובע ביום 28/7/12 כי אם מדובר בהצעת מחיר אשר הועברה לנתבע 2 בהיותו בקיא בתחום ורק ביום 30/7/12 נחתם בין הצדדים הסכם העבודה. הנתבעים טוענים כי החשוב מכל עבורם היה עמידה בלוח הזמנים שכן הנתבעת 1 אמורה הייתה להתחיל בלימודיה לאחר השיפוץ, ברם במועד אשר סוכם לתחילת העבודות, לא התחיל התובע את עבודתו כי אם ביקש להעלות את הצעתו בסך של 30,000 ₪ והנתבעת 1 בלית ברירה הסכימה אף לכך. הנתבעים טוענים כי התובע ביצע את העבודות ברשלנות רבתי תוך גרימת נזקים לנתבעת 1. לטענת הנתבעים, התובע בנה את גג המבנה שלא על פי התכנית וכתוצאה מכך נוצרה פלטה מבטון מעל חלון המטבח אשר אותה סירב התובע להרוס ותחת זאת הרס חלק אחר בגג אשר כלל לא נתבקשה הריסתו בידי הנתבעים. עוד טוענים הנתבעים לפגמים מהותיים בעבודות התובע וטוענים כי דרישתו עבור התוספות אשר ביצע לעבודתו המקורית, הינה דרישה למימון עלות תיקון הטעויות אשר הוא עצמו ביצע בעבודתו הרשלנית. עוד טוענים הנתבעים כי בכל פעם שנמסר לתובע כסף, הוא נעדר מעבודתו למשך מספר ימים וזאת על אף הפצרותיהם החוזרות ונשנות כי יסיים את העבודה. הנתבעים טוענים כי צו הפסקת העבודה המנהלי הוצא בטעות ובוטל ממש בסמוך להוצאתו. התובע אמור היה באותה העת כבר לסיים את עבודתו, אך הוא לא עשה כן ויתרה מזו באותו היום קיבל כספים מידי הנתבעים ואישר בחתימתו כי טרם השלים את העבודה. הנתבעים טענו כי בידיהם חוות דעת המצביעות על ליקויים בעבודת התובע אשר עלות תיקונם מגיעה לסך של 54,000 ₪ וכי כוונתם הייתה לתבוע את התובע בגין ליקויים אלו. עוד טוענים הנתבעים כי התובע לא השלים את העבודה אשר לשמה נשכר, לא מסר אותה במועד ובנוסף גרם לנתבעים ולשכניהם נזקים כבדים , דוגמת הרס רהיטי השכנים בקומת הקרקע, הרס צבע הקירות מבחוץ ובחדר המדרגות, כמו גם לכלוך גג הרעפים החדש של השכן ושבר דוד השמש שלו. לטענת הנתבעים הם נאלצו לשאת בעלות מחדליו של התובע ומשכך ואל נוכח העובדה כי לא ביצע במועד את העבודה אשר עליה התחייב לנתבעים ואף בעבודה אשר ביצע נפלו ליקויים חמורים, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את התביעה כנגדם תוך חיוב התובע בהוצאותיהם.

דיון :

תוכן ההסכם בין הצדדים ועילת התביעה כנגד הנתבע 2

התובע טען כי ההסכם בין הצדדים הינו מסמך המכיל את העבודות הנדרשות לשיפוץ ביתה של הנתבעת 1 והמחיר אשר נדרש בידי התובע (ת/2). התובע טוען כי המסמך ת/2 הוא ההסכם אשר נערך בינו לבין הנתבע 2. על מסמך זה אין כלל חתימות של הצדדים. עוד הוצג בידי התובע הסכם מיום 30/7/12 עליו חתומים התובע והנתבעת 1 (נספח ב לת/1) והמכיל את התחייבויות הצדדים, לוח הזמנים לביצוע העבודות ולוח תשלומים אליהם התחייבה הנתבעת 1. התובע טוען כי הנתבע 2 הוא זה אשר הזמין את העבודה באמצעות המסמך ת/2 והמסמך ת/2 הוא ההסכם בין הצדדים. וכך העיד התובע "אני לא הכרתי את הנתבעת 1 אלא את הנתבע 2. זה האדם שאני מקבל ממנו את העבודה והוא זה שמפקח על העבודה, הוא מקבל את העבודה ממני. אני מוסר לו את העבודה, ויש לו אחריות אישית." (ראה עמ' 6 שורות 3-5 לפרוטוקול). התובע הוסיף והעיד כי הוא מכיר את הנתבע 2 שנים ולכן לא החתים אותו על ההסכם וגם כאשר חתם על ההסכם מיום 30/7/12 לא דרש מהנתבע 2 לחתום עליו כי הוא כבר קיבל את העבודה ואפילו לא קרא את המסמך עליו חתם (ראה עמ' 6 שורות 17-19 לפרוטוקול). עדותו הותירה את הרושם כי הוא מבקש בכל מחיר לקשור את הנתבע 2 לתובענה זו, על אף שהוא מבין כי אין בנסיבות העניין כל התחייבות חוזית מטעמו של הנתבע 2.

הנתבע 2 העיד לעניין זה כי ת/2 אינו אלא הצעת מחיר אשר הוגשה מטעמו של התובע והוא זה אשר בחן אותה, שכן הוא איש מקצוע בעצמו. הנתבע 2 העיד עוד כי ההסכם מיום 30/7/12, נחתם בין מבקשת העבודה – הנתבעת 1 לתובע. עדותו הותירה רושם מהימן וניכר בו אכן אך ניסה לסייע לבתה של זוגתו, כאיש מקצוע.

עיון בעדויות אלו ובראיות אשר הוגשו לפני בית המשפט מעלה כי המסמך ת/2 הוא אכן הצעת מחיר שכן הוא מכיל עבודות אותן יש לבצע ומחירן בלבד. ההסכם מיום 30/7/12 אכן מכיל את שמות הצדדים, מהות העבודה הנדרשת, התחייבויותיו של כל צד, לוח זמנים לביצוע העבודות ולוח תשלומים. על הסכם זה חתומים הצדדים – התובע והנתבעת 1. הסכם זה נושא צורה אופיינית ואף הגיונם של הדברים וכוונת הצדדים, כפי שעולה מהעדויות אשר נשמעו בפני, מעלה כי אכן הנתבעת 1 והתובע התקשרו בהסכם. הדירה היא דירתה של הנתבעת 1 והעבודה אשר עתידה הייתה להתבצע הינה שיפוץ דירתה. הנתבע 2 כלל אינו צד להסכם, הוא אינו חתום על שום מסמך וכל תפקידו היה לייעץ לנתבעת 1 מכוח היותו בעל מקצוע בתחום בעצמו ומכוח היותה בתה של זוגתו. בכך אין די על מנת ליצור לנתבע 2 מחויבות חוזית או אחרת כלפי התובע.

אשר לתוכן ההסכם – התובע התחייב לבצע עבור הנתבעת 1 בניית קומה נוספת, כולל בניית שלד, עבודות בטון, טיח תרמי חוץ ופנים וכן שפריץ על קירותיו החיצוניים של המבנה. עוד התחייב התובע לביצוע עבודות צבע, העברת קולטים, איטום כללי בגג החדש ומרפסת, כמו גם פתיחת פתח מדרגות לקומה הקיימת, עבודות חשמל, אינסטלציה, ריצוף כולל הכנה לפרקט, ריצוף קרמיקה במרפסת, חיפוי קירות בשירותים ובמטבח. התובע התחייב לבצע עבודות שיפוץ אף בקומה הקיימת כולל כל העבודות הנדרשות לחדר ממ"ד אינסטלציה ריצוף וחיפוי קירות באמבטיה. התובע אמור היה לספק שלש דלתות מעץ ואדני שיש לחלונות. את כל העבודות אמור היה התובע להתחיל ביום 1/8/12 ולמסרן למזמין עד ליום 30/9/12. התמורה בסך 240,000 ₪ אמורה הייתה להיות משולמת לתובע 25% כמקדמה, 25% לאחר בניית שלד ועבודות בטון, 25% לאחר סיום העבודות ו 25% לאחר מסירה סופית לנתבעת 1.

חוות דעת מומחה בית המשפט

בין הצדדים חילוקי דעות באשר למה שבוצע בידי התובע ומה שאמור היה להתבצע אך לא בוצע, בהתאם להסכם ביניהם. עוד טוען התובע כי ביצע תוספות שונות אשר עליהן לא שולם לו כלל. הנתבעים מאידך טענו כי העבודות אשר ביצע התובע בוצעו ברשלנות ונפלו בהם ליקויים אשר על התובע לתקן. לשם כך מונה מומחה מטעמו של בית המשפט מר אורי פרץ פרי אשר נתן חוות דעתו ביום 23/2/14. המומחה בדק ומצא כי שווי העבודות אשר בוצעו בידי התובע בבית הנתבעת 1 עומד ע"ס של 177,535 ₪. עוד בדק המומחה ומצא כי התובע ביצע תוספות עליהן הסכימו הצדדים בסך של 8827 ₪. סה"כ ביצע התובע עבודות בבית הנתבעת 1 בסך של 186,362 ₪.