ת"א 63873-12-14 רדואן ואח' נ' רוחאנא ואח'

התובע הינו הבעלים של בית מגורים הבנוי על מגרש מס' 60 בחלקות 9 ו- 10 בגוש 17132 בכפר עוספיה. הנתבע מס' 1 הינו הבעלים של מגרש מס' 62 הנמצא בחלקות הנ"ל. שני המגרשים נמצאים במדרון תלול כאשר מגרש הנתבע גובל במגרש התובע מלמעלה.

התובע הגיש נגד הנתבע ונגד נתבעים רבים אחרים תביעה לפיצויים בגין נזקים שונים שנגרמו לביתו עקב ביצוע עבודות חציבה במגרש הנתבע. בשל המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים באשר לגורם שהביא לגרימת הנזק, לאחראים לגרימתו ולגובה הנזק שנגרם, מינה בית המשפט שני מומחים מטעמו; המהנדס אמיל אבו האני שהינו מהנדס בניין ואת ישראל קלר שהינו מהנדס ויועץ ביסוס.

המהנדס אמיל אבו האני מסר את חוות דעתו שלפיה הוא קבע מה הייתה מידת אחריותו של כל אחד מהנתבעים, אם בכלל, לנזק שנגרם, וכן התייחס לגובה הנזק. באשר לגובה הנזק הבהיר המהנדס אבו האני, כי לא ניתן להעריך את הנזק שנגרם למבנה התובע בטרם פונו ההריסות וגושי הסלעים והעפר שהתמוטטו לתוך מגרשו וכל כן, הציע להקדים לו תשלום בסך 400,000 ₪ עבור פינוי ההריסות וסכום נוסף של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ, בגין פיקוח על עבודות אלה, שכן ביצוע העבודות חייב להתבצע לדבריו בזהירות, באיטיות ובמקצועיות.

בעקבות מתן חוות הדעת כאמור, הגיש התובע בקשה למתן הוראות בגדרה הוא הודיע כי הגיע להסכמה בינו לבין הנתבעת מס' 2 שלפיו בשלב זה עבודות פינוי ההריסות יבוצעו על ידי הנתבעת מס' 2, בפיקוח המהנדס אמיל אבו האני שהסכים לקחת על עצמו משימה זו בתמורה שנקבעה על ידו בחוות הדעת, וביקש לתת תוקף לאותה הסכמה.

בהחלטה מיום 30.8.2016, שניתנה על ידי לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להעלות את טענותיהם, קבעתי, כי "מאחר שפינוי גושי הסלעים שהתמוטטו למגרשו של התובע נדרש על מנת לאפשר למומחה מטעם בית המשפט להשלים את עריכת חוות דעתו בכל הנוגע לגובה הנזק, ונוכח הסכמת המומחה לפקח על עבודות הפינוי, הנני מאשר את ההסדר המוסכם בין התובע לבין הנתבעת מס' 2". באשר לתשלום שכר טרחתו של המומחה אבו האני בגין עבודות הפיקוח על פינוי ההריסות, קבעתי כי שכר זה יעמוד על סך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ והוא ישולם על ידי הצדדים שנשאו בעלות חוות הדעת בחלקים שווים.

לאחר מתן ההחלטה הגישו הנתבעים 1, 12 ו- 14 בקשות לפטור אותם מתשלום שכר טרחת המומחה בטענה, כי בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אין הם נושאים באחריות כלשהי לנזקי התובע ועל כן, אין כל סיבה להטיל עליהם מעמסה כספית נוספת בדמות השתתפות בתשלום שכר טרחת המומחה, כאשר עד היום הם נשאו בעלויות גבוהות לצורך ניהול הגנתם בתיק וכבר ברור היום, כי אין להם כל חלק באחריות לנזקים הנטענים.

יתר הצדדים התנגדו לבקשה. הם טענו, כי אין זה מתפקידו של המומחה מטעם בית המשפט לקבוע מי אחראי לנזק שנגרם לתובע ומלאכה זו היא בסמכותו הבלעדית של בית המשפט. עוד נטען, כי קביעת המומחה בחוות הדעת אינה סוף פסקו ולמעשה הפוסק האחרון בכל המחלוקות שבתיק הוא בית המשפט שאמור לגבש את פסק דינו רק לאחר שמיעת מלוא הראיות מטעם הצדדים. התובע הוסיף וטען, כי אם יש מקום לפטור גורם כלשהו מתשלום שכר טרחת המומחה, יש לפטור אותו, שכן אין ספק כי הנזק נגרם לו וכי לא הייתה לו כל תרומה לכך.

לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות מטעם הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

כפי שציינתי בהחלטה מיום 30.8.2016, הטעם לקבלת בקשת התובע ואישור ההסדר הדיוני בינו לבין הנתבעת מס' 2 נעוץ בעובדה כי פעולות פינוי ההריסות דרושות על מנת לאפשר למומחה להשלים את חוות דעתו בכל הנוגע לגובה הנזק, שכן ללא פינוי ההריסות לא ניתן לעמוד על הנזקים שנגרמו למבנה עצמו. על כן, שכר טרחתו של המומחה עבור הפיקוח על עבודות ההריסות מהווה למעשה מעין הוצאות משפט בגין עריכת חוות הדעת. זאת בנוסף להיותו חלק מהנזק שנגרם לתובע עקב התרשלות מי מהנתבעים שהביאה לגרימת הנזק. משכך, הכלל שחל על תשלום שכר טרחת המומחה כפי שנקבע בהחלטת המינוי יפה גם לעניין שכרו של המומחה בכל הנוגע לעבודות הפיקוח על עבודות פינוי ההריסות, לפחות בשלב זה של הדיון.