ת"א 63825/07 אלפא ד.ל. מוצרי מזון בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי-טפחות סניף סניף יהוד,ת"א 12362/06 בנק המזרחי סניף סניף יהוד נ' אלפא ד.ל. מוצרי מזון בע"מ ואח',ת"א 12362/06 בנק המזרחי סניף סניף יהוד נ' אלפא ד.ל. מוצרי מזון בע"מ ואח'

לפניי בקשה לשומת הוצאות שהוגשה ע"י התובעים שכנגד בתובענה זו, לאחר שניתן פסק דין משלים ביום 5/10/16, שזיכה את המבקשת 1 (להלן: "החברה") בפיצוי כספי.

לפסק הדין המשלים קדם פסק דין חלקי מיום 26/3/12, שניתן על ידי כב' השופטת ורדינה סימון, בו נקבע, בין היתר, כי המשיב (להלן: "הבנק") לא עמד בתנאים הפיננסיים שנקבעו בהסכם בין הצדדים, וככל שלאחר ביצוע שיחזור החשבון יתברר כי במועדים שבהם חילל הבנק שיקים, לא היה אמור להיות מצב של חריגה ממסגרת האשראי, לא יהא מנוס מהקביעה שהבנק גרם בהתנהלותו להגבלת החשבון שלא כדין, והחברה תהיה זכאית לפיצוי בגין הנזק הכלכלי שנגרם לה.

יצוין, כי כב' השופטת סימון חייבה את הבנק בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, אך לא פסקה הוצאות משפט.

לאחר שחזור החשבון שבוצע על ידי רו"ח יפעת, קבעתי בפסק הדין המשלים כי עובר להגבלת החשבון, החברה לא חרגה ממסגרת האשראי המאושרת על ידי הבנק, ולכן לא היתה הצדקה להגבלת החשבון.

בהתאם לכך, קיבלתי את התביעה שכנגד (בניכוי 25% בשל גורמים המנתקים קשר סיבתי), וחייבתי את הבנק לשלם לחברה פיצוי בסך של 1,054,500 ₪ (בניכוי סך של 126,484 ₪ בגין יתרת החוב בחשבון).

בשולי פסק הדין קבעתי כי הבנק ישא בהוצאות החברה בגין אגרות והוצאות בגין חוות דעת לפי בקשה שתוגש לשומת ההוצאות, ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪, כשהסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההוצאה ועד מועד התשלום בפועל.

לאור זאת, הוגשה הבקשה הנוכחית.

על פי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, מוסמך בית המשפט לפסוק הוצאות כפי שנרשמו בתיק ומפורטות בתקנות (כגון אגרות ושכר עדים) וכן, הוצאות המשפט כפי שישום בית המשפט, אם היו "סבירות ודרושות לניהול המשפט". נפסק כי כנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, היינו, הוצאות שהוציא בפועל, אולם על בית המשפט לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם מדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין. עוד נקבע כי קיימות הוצאות המעידות על עצמן גם בלא קבלות, כגון הוצאות עבור צילומים, דואר וטלפונים, והן ישופו על דרך האומדנה ככל שהן בטווח הסביר ונטל ההוכחה מוטל על הזוכה (ראה: רע"א 6793/08 לואר בע"מ נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (28/06/09) וההפניות בהחלטת חברתי כב' השופטת מלכה ספינזי שניאור בת.א (ת"א) 23513/08 מ' ת' נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח (28/12/15).

ומן הכלל אל הפרט.

הערה מקדימה בנוגע לחיוב במע"מ

הבנק מתנגד לחיובו בסכומי המע"מ, מאחר שהחברה היא עוסק מורשה, ומנכה מס תשומות.

בתגובתם, טוענים המבקשים, שההוצאות כוללות מע"מ בהתאם לשיעור שהוצאו.

סבורני שאין מקום לחיוב במע"מ, שכן מדובר בחברה המנכה מס תשומות, והוספת רכיב המע"מ תגרום להתעשרותה שלא כדין.