יעקב נ' אזולאי

 1. המבקש הגיש כנגד המשיב תביעה, על סך 110,000 ₪, המתבררת במסגרת ת"א 58322-01-16. ביסוד התביעה מונח הסכם מיום 1.6.15, לרכישת מניות המבקש על ידי המשיב, שנחתם בין הצדדים, ביחס למסעדה שניהלו הצדדים במשותף, במשך מספר חודשים. לטענת המבקש, המשיב לא מילא אחר התחייבויותיו על פי ההסכם.

המבקש הגיש תביעתו בחודש ינואר 2016, ובמהלך חודשים ינואר – מרץ 2017 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים.

2. בין לבין, בחודש נובמבר 2016 הגיש המשיב את התביעה בתיק שבכותרת, בה עתר לחייב את המבקש בנזקים שנגרמו לו כתוצאה מן ההתקשרות בין הצדדים בנוגע להפעלת המסעדה, ונסיבות מכירת מניות המבקש לידיו. סכום התביעה עומד על סך של 536,158 ₪.

3. המבקש טוען כי יש לעכב את בירור התובענה דנן, עד להכרעה בתביעה שהוגשה מטעמו, שכן הכרעה בה תוליד מעשה בית דין באופן שייסתם הגולל על תביעת המשיב. לטענתו, מדובר בעילות זהות ובפלוגתאות זהות, ואין מקום לדון בשתי התביעות גם יחד.

4. תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת:

"איחוד ענינים מטעם בית המשפט

ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שיראו לו".

בענייננו, העובדה כי המשיב בחר להגיש תביעה נזיקית מטעמו, גם אם עולה כי כתב תביעתו מנוסח באופן דומה ואף זהה לתצהיר העדות הראשית שהגיש במסגרת תביעת המבקש, אין בה כדי להביא לעיכוב בירור תביעתו, והדרך הנכונה הינה להורות על איחוד הדיון בתובענות, נוכח השאלות הזהות העומדות להכרעה במסגרת שתי התביעות.

5.יתרה מכך, בהתאם להוראות תקנה 52 לתקנות, טענת הקיזוז שהעלה המשיב בכתב הגנתו מפני תביעת המבקש אינה מונעת ממנו את האפשרות להגיש תביעה ביחס למלוא נזקיו הנטענים, ואינה מהווה חסם בפניו. העובדה שעשה כן במסגרת תביעה עצמאית ולא כתביעה שכנגד, יכולה למצוא ביטוי, לכל היותר, ומבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, במסגרת שיקולי פסיקת ההוצאות, בתום ההליך שיזם.

6.תביעת המשיב הוגשה אמנם מספר חודשים לאחר הגשת תביעת המבקש, אולם היה זה בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים בתביעת המבקש, כך שלמעשה היו שתי התביעות מצויות בשלבי בירור ראשוניים. משכך, אין ממש בטענה כי איחוד הדיון יביא לסרבול והארכה ממשיים של תביעת המבקש. ודאי שהאינטרסים העומדיםבבסיס איחוד הדיון: מניעת דיון כפול והכרעות סותרות, גובר על עיכוב קל, אשר יכול ויגרם, בבירור תביעת המבקש.

משכך, מאחר ומדובר בתביעות שבהן כרוכות שאלות דומות של עובדה ומשפט, הנני מורה על איחוד הדיון בתובענה שבכותרת יחד עם ת"א 58322-01-16.