ת"א 63702-09-17

התובעת נפגעה בתאונת דרכים כהולכת רגל ביום 30.8.16 על ידי מספר רכבים ונגרמו לה שברים מרובים ביד ימין ובקליוויקולה ביד שמאל והיא נותחה השברים קובעו. התובעת הייתה מאושפזת 21 ימים. כמו כן נגרמו לה שברים בבוהן רגל ימין ובחוליה T10 בעמוד שדרה. התובעת עתרה למנות מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה. הנתבעת הסכימה למינוי אורתופד והתנגדה למינוי פסיכיאטר וטענה שיש לתובעת נכות נפשית בשיעור 40% עובר לתאונה ולא נגרמה לה נכות בתאונה דנן.

תחום האורתופדיה– נוכח הסכמת הצדדים אני מורה על מינוי פרופ' גנאל כמומחה רפואי מטעם בימ"ש בתחום האורתופדיה.

תחום פסיכיאטריה – מעיון בתיעוד הרפואי מהמרכז לבריאות הנפש בשלוותה עולה, כי התובעת פנתה לטיפול בעקבות החמרה במצבה הנפשי. התובעת נבדקה על ידי פסיכיאטר והתלוננה כי היא סובלת מסיוטים, חרדות ודיכאון. בבדיקתה הומלץ לה על שינוי תרופתי ונטילת תרופה נוספת לטיפול במצבה הנפשי וכן הומלץ לה על מעקב פסיכיאטרי בהקדם. די בתיעוד זה כדי להוות ראשית ראיה למינוי פסיכיאטר לתובעת. הלכה פסוקה כי על בימ"ש לנקוט בגישה מקילה בבחינת מסמכים המוגשים בתמיכה לבקשה למינוי מומחה רפואי (רע"א 44835-03-14 אפרתי שלמה נ' "הפול", פורסם ביום 30.4.14; רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ). עוד נקבע, כי במקרה של ספק על בית המשפט למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות שכר טרחת המומחה, מאשר שלא ימונה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה (כבוד השופט אליעזר ריבלין בספרו תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית, 2012), עמ' 651).השאלה אם מדובר בנזק השייך לתאונה או לעברה הרפואי של התובעת, היא שאלה שיש להניח לפתחו של המומחה שנדרש ממילא לעברה הרפואי של התובעת במסגרת כתב המינוי. לפיכך, ועל מנת שלא לחסום את דרכה של התובעת, אני מורה על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

כתב מינוי ישלח בנפרד.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.