שקד ואח' נ' זלמנסון ואח'

1.לפניי בקשה לביטול צו עיקול שהוטל על דירת מגורים של המשיב ורכב מסוג מרצדס שבבעלותו, בהחלטה מיום 7.6.17 וזאת עד לגובה סכום התביעה בסך של 1,049,000 ₪.

2.המבקשים עו"ד ואשתו' הגישו תביעה כנגד המשיב 1 שלו עסקים בתחום הנדל"ן והחברה שבבעלותו, במגוון עילות שונות ובהן טענות בדבר עוקץ נדל"ן , עוולת תרמית , גרם הפרת חוזה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. לטענת המבקשים, על בסיס מצגי המשיב לפיהם הוא מומחה בתחום הנדל"ן בישראל ובהונגריה הם התקשרו עמו בחודש יולי 2016 בעסקה להשקעה בשמונה מגרשים בהונגריה תמורת סך של 1,249,000 ₪ שמסרו לו. נטען, כי הוסכם שהמחיר יהיה לפי 15 יורו למ"ר אך בדיעבד התברר בחודש מרץ 2017, כי המחיר האמיתי בעת ההתקשרות היה סך של 5 יורו למ"ר.

3.המבקשים פירטו שהמשיב קיבל לידיו, שלא כדין, ושלא בהסכמה בעל פה או בכתב דמי תיווך בסך 849,000 ₪ וכן סכום נוסף של 629,000 ₪, שהוא התחייב לשלם להם בגין התשואה על ההשקעה.

4.בכתב התביעה עתרו המבקשים לסעד ממוני בסך 1,478,000 ₪ המורכב מסכום הכספים שהועברו כדמי תיווך ודמי התשואה (בניכוי סכום של 400,000 ₪ שהמשיב העביר לחברה שמכרה לתובעים את המגרשים). כמו כן עתרו התובעים לסעד של אכיפה לגבי הצעה שהציע להם הנתבע שכונתה כ"מתווה הצעה ב'" . נטען , כי לפי הצעה זו בחודש יולי 2016 התחייב הנתבע להחזיר לתובעים את כספם בהתאם ל-"לוח תשלומים" שנקבע בחוזה רכישת דירת המגורים של התובעים בראשון לציון (נספח א-2 לבקשה לסעד זמני) כנגד העברת סכום עד לתקרה של 1,225,000 ₪ לרשותו ולפקודתו תוך שהמבקשים נתנו לו זכות בלעדית ויד חופשית בשיווק ומכירת המגרשים בבודפשט.

5.בתצהיר המבקש פורט האמור בכתב התביעה ונטען, כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. באשר למאזן הנוחות נטען, כי המשיב התנהל בכספי המבקשים באופן מסתורי , מוזר תוך הפעלת לחץ אדיר על המבקש ויש חשש קרוב לוודאי וממשי שאמצעיו הכספיים של המשיב אינם מספיקים לצורך תשלום החוב למבקשים, לאור העובדה שהוא לא החזיר ולו שקל אחד למבקשים, ומכך יש להסיק כי הוא נמצא על סף חדלות פרעון. לטענת המבקשים עיקול נכס המקרקעין של המשיב ורכבו לא יפריע למשיב בניהול עסקיו ופעילותו השוטפת. כתמיכה בטענה בדבר היות המשיב בדוחק כלכלי הם מפנים לכך שמהרישומים עולה, כי שני הנכסים אותם מבוקש לעקל ממושכנים ומשועבדים.

6.המשיבים בבקשתם לביטול צווי העיקול, התמקדו בתחילה, בכך שרישיון עריכת הדין של המשיב נשלל לתקופה ארוכה, שהוא העלים מהם כלקוחותיו את דבר השעייתו והמשיך לייצגם חרף זאת. לתמיכה בטענותיהם צורפו נספחים רבים לבקשה לביטול צו העיקול לצורך ביסוס השעיית המשיב והחלטות הערכאות השונות בעניין זה, כולל בהליך הפלילי בו הורשע.

לגופם של דברים נטען, כי המחיר בו רכשו המבקשים את הקרקע בהונגריה היה נמוך באופן יחסי למחיר השוק ולמחיר שנמכר לצדדים שלישיים, ובתמיכה לכך צורף חוזה מכר ממנו עולה כי הקרקע נמכרה לפי מחיר של 20 אירו למטר. עוד נטען, כי המבקשים לא צירפו ולו ראשית ראייה לסיכום הנטען על ידם ולכן טענתם לא בוססה. לטענתם סביר, כי המבקש שהינו עו"ד היה טורח להעלות על הכתב עסקה ומסובכת ובלתי שגרתית לגביה הוא טוען. העסקה עליה הסכימו הצדדים הייתה שהמבקשים ירכשו שמונה מגרשים לבנייה בהונגרייה (המשתרעים על 19 דונם) לפי מחיר מופחת של 15 אירו למטר ותמורת 1,225,000 ₪. לטענת המשיבים ניתנה למבקשים הנחה במחיר המגרשים לאור ההבנה שהמשיבים יפיקו רווח נוסף באמצעות השתתפות ברווחים שיפיקו המבקשים ממכירת המגרשים. זאת בכפוף לכך ששיווק המגרשים יעשה על ידי המשיב ,בתמורה למחצית מן הרווח שיושג ממכירת המגרשים.

7.המשיבים פירטו כי סיכום זה לא הועלה על נכתב עקב קשרי ידידות ואמון ששרו בין הצדדים. הסכמי הרכישה נחתמו ביום 12.8.16 ונשלחו להונגרייה. המבקשים לא עמדו במועדים שנקצבו בהסכם הכתוב לתשלום התמורה והמשיב סייע למבקשים במימון ביניים, בגיוס הלוואות ובשמירת הזכויות במגרשים. לטענת המשיבים לא היה כל קשר בין עסקת הנדל"ן בהונגריה לבין קרקעות המבקשים בארץ.

8.באשר להכבדה נטען כי המשיבים אמידים שכן לחברה יש מספר רב של נכסי מקרקעין ולמשיב עצמו, פרט לשני הנכסים המעוקלים שהינם דירת יוקרה בשווי של 4.5 מיליון ₪ ורכב יוקרה יש גם נכס משרדי ששווי כ- 4 מיליון ₪. כמו כן לא הוכח שהמשיבים נמצאים בקשיים כלשהם וגם לא שבכוונתם להבריח נכסים. המשיבים טענו שהבקשה בכללותה הינה שימוש לרעה בהליכי עיקול זמני מתוך ניסיון לפגוע במשיבים תוך שפירטו בבקשתם את הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך ומהעסקה בכללותה.

דיון והכרעה