מוופק מוטלק דיאב ואח' נ' אחמד ח'ליל עות'מאן

1.האם ניתן היתר לפיצול סעדים במקרה דא? זו השאלה שבמחלוקת.

2.העובדות הנחוצות לענייננו הן, בתמצית, כדלקמן:

2.1ביום 13.2.12, הגישו התובעים תביעה לפינוי וסילוק ידו של התובע מחלקה 20 בגוש 18578, טמרה (ת"א (שלום קריות) 22438-02-12 - להלן: "החלקה" ו- "ההליך הראשוני", בהתאמה).

2.2במסגרת ההליך הראשון, הגישו התובעים ביום 19.3.13, כתב תביעה מתוקן, בו עתרו גם לחייב את הנתבע בתשלום דמי שכירות חודשיים בסך של 4,000 ₪ החל מיום 1.8.11, פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש והוצאות.

2.3הנתבעות הגישו בקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן.

2.4 ביום 19.12.13, בפתח ישיבת ההוכחות בהליך הראשון, הבהיר בית המשפט, כי הוא מתייחס לתביעה כתביעה לסילוק יד בלבד.

2.5ביום 2.3.14 ניתן פסק דין בהליך הראשון (להלן: "פסק הדין"), בו הורה כב' ס. הנשיא, השופט ע. נווה, על סילוק ידו של הנתבע מן החלקה וחייבו בהוצאות. כב' סגן הנשיא הש' ע. נווה שב וציין בפסק הדין כי:

"בפניי תביעה שכותרתה "תביעה לסילוק יד ודמי שימוש ראויים"

כבר בפתח ישיבת ההוכחות מיום 19.12.13 כתבתי כך: "ביהמ"ש הבהיר לתובעים, כי למרות שהתביעה נוסחה כתביעה לסילוק יד ודמי שימוש ראויים, בפועל לא נעשה כל חישוב כספי למעט טענות כלליות המתייחסות לסכום שהיה אמור לשלם הנתבע וגם לא שולמה אגרה על הסכום האמור ובנסיבות אלה, יתייחס ביהמ"ש לתביעה לסילוק יד ותוך התחשבות לפיצול סעדים וביהמ"ש נתן החלטה בעניין".

אני מדגיש עניין זה משום שהלכה למעשה, אין בדעתי לפסוק כלל בדמי שימוש ראויים, לאחר שלא שולמה אגרה ולאחר שהסכום לא כומת ואם מבקש התובע הוא יכול להגיש תביעה חדשה ונפרדת במסגרת פיצול סעדים, שבמהלכו יתבע דמי שימוש ראויים בגין טענתו להסגת גבול.

אני מתייחס לתביעה זו כתביעה לסילוק יד בלבד ולא מתייחס לכל טענה אחרת העולה מסיכומי הצדדים..."

עוד הוסיף כב' סגן הנשיא הש' ע. נווה כי:

"למעשה, בכך סיים ביהמ"ש את תפקידו. ואולם, התובעים

/המבקשים להגיש תביעת דמי שימוש ראויים מבקשים מביהמ"ש להכריע בשאלות נוספות, שיש להם השפעה על התביעה העתידית שעניינה דמי שימוש ראויים והיא שאלת המועד הרלוונטי שבו היה על הנתבע לפנות את השטח ועל כך גם הוגשו סיכומיהם.