ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
6353-07-14
29/12/2014
|
בפני הרשם הבכיר:
אופיר יחזקאל
|
| - נגד - |
התובע:
שאול צרפתי
|
הנתבעים:
1. וואן אף. אי. אן. ווי בע"מ 2. מיקו לוי 3. שושנה לוי 4. מגדל שירותי בורסה (נ.ע.) בע"מ
|
| החלטה |
לפני בקשה מטעם נתבעת 4 להורות על מחיקת התביעה נגדה על הסף, מהטעם של העדר עילה. לחילופין מבקשת נתבעת 4, להורות לתובע על הפקדת ערובה להוצאותיה.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות מטעם הצדדים ושקלתי את טענותיהם, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
אין חולק, כי מחיקה על הסף בגין העדר עילה שמורה למקרים שבהם גם אם יוכיח התובע את כל העובדות הנטענות בכתב התביעה, לא יהיה בכך כדי לזכותו בסעד כלפי הנתבע.
המקרה הנוכחי אינו נכנס בגדר מקרים אלה.
בכתב התביעה טען התובע כי נתבעים 1 ו-2 ביצעו כלפיו "תרגיל עוקץ". לטענת התובע, במסגרת "תרגיל" זה, שאין צורך לפרט את מלוא העובדות הנוגעות אליו בהחלטה זו, הועברו כספי התובע לחשבונם של נתבעים 2 ו-3 אצל הנתבעת 4, על מנת שנתבעים 1 ו-2 ישקיעו עבורו כספים אלה, כאשר בסופו של יום, הפסיד התובע חלק ניכר מהכספים. כלפי נתבעת 4 נטען בכתב התביעה, כי אפשרה העברת כספים מאת התובע לחשבונם של הנתבעים 2 ו-3, מבלי שקיבלה לשם כך את פרטי הזיהוי של התובע, ומבלי שקיימה על כך רישומים ודיווחים כנדרש. עוד נטען כי נתבעת 4 התיימרה לקבל עבורו כספים כ"מוטב", וזאת למרות שכלל אין לו חשבון אצלה (יצוין כי חלק מטענות אלה מתייחסות ל"נתבעת 3" ולא לנתבעת 4, אך ברור כי מדובר בטעות סופר בכתב התביעה וכי הכוונה היא לנתבעת 4). בכך הפרה נתבעת 4, לטענת התובע, כללים בנקאיים החלים עליה, וכן כללים הנוגעים לאיסור על הלבנת הון, ובנוסף הפרה חובה חקוקה והתרשלה. בתשובתו לבקשה הבהיר התובע, כי הוא טוען גם, כי אילו הייתה נתבעת 4 מקיימת את הכללים האמורים, עשוי היה הדבר למנוע את הנזקים שנגרמו לו.
נוכח טענות אלה של התובע – גם אם נכון שנטענו בקצרה ולא היו במוקד כתב התביעה – אין לומר כי כתב התביעה אינו מגלה עילה נגד נתבעת 4.
ודוק, ככל שיוכיח התובע את טענתו בדבר התנהלות נתבעת 4 בניגוד לדין וכן את קיומו של קשר סיבתי בין התנהלות זו לבין הנזקים שנגרמו לו, הוא עשוי להיות זכאית לסעד כלפיה.
נתבעת 4 הצהירה בבקשתה ובתשובתה לתשובת התובע בבקשה, כי פעלה בהתאם לכל הכללים האמורים, וטענה כי הבירור העובדתי בשאלה זו הוא בירור עובדתי פשוט יחסית שיש לקיימו כבר בשלב זה. עוד נטען, כי מדובר בכללים שממילא לא נועדו להגן על "משקיעים" דוגמת התובע, אלא למנוע הלבנת הון, ולכן, ממילא ברור כבר כעת כי אין בהפרתם (המוכחשת) כדי להקנות עילת תביעה לתובע.
לא ראיתי לנכון לקבל טענות אלה. הבירור העובדתי האמור אינו צפוי להיות בהכרח פשוט ואף עשוי לערב את הנתבעים האחרים בתיק, ולכן, ראוי לקיימו – כמו גם את הדיון בשאלה המשפטית של מטרת הכללים והאם ובאילו נסיבות זכאי פלוני לתבוע פיצוי בגין הפרתם (ככל שהופרו) – במסגרת הדיון בתביעה, בשלב שייקבע על ידי המותב שידון בה, ולא במסגרת בקשה למחיקת התביעה על הסף.