ת"א 6353-07-14

1.החלטה בבקשה לחיוב התובעת שכנגד בערובה להבטחת הוצאות המבקש בנסיבות עליהן חל סעיף 353א' לחוק החברות.

2.על פני הדברים, משקפת בקשה זו בעיקר את התרשמות המבקש, לטענתו, מטיב התביעה שכנגד שהוגשה נגדו, ותצהירו הלקוני ביותר, המחזיק פחות מחצי עמוד, מבטא את הדברים.

3.הטענה המרכזית שבפי המבקש, כמפורט בסעיף 2 לתצהירו, הינה, כי עילה שבמרכזה נזקים תדמיתיים בעקבות התביעה העיקרית, יש בה כדי לבסס החלטה לחובת המשיבה על פי סעיף 353א' הנ"ל.

4.ייתכן, שיש מידה של ממש בתהיית המבקש ביחס לעילה שבמוקד התביעה שכנגד. עם זאת, נפסק לא אחת, שיש להתנות את המשך ההליכים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ובנסיבות העניין, הגם שמדובר בתובע, אכן ניתן לראותו גם כנתבע שכנגד הזכאי לעלות טענות בכיוון האמור), רק בהתמלא מספר תנאים, בכללם, חשש מבוסס שלא יוכל הנתבע לגבות את הוצאותיו אם ייפסקו לטובתו, בהינתן שתידחה התביעה (ובנסיבות העניין – התביעה שכנגד). ברם, אין בכיוון זה דבר וחצי דבר במסגרת התצהיר התומך בבקשה, ואף לא בבקשה עצמה. מעל לכל צורך אוסיף, שהתניית הליכים בהפקדת ערובה לא נועדה להכביד סתם על התובע, ולבטח היא אינה נגזרת מהערכת הנתבע את טיבה של התביעה שהוגשה כלפיו. נועדה הערובה, אם ולאחר שמורה בית המשפט על הפקדתה, אך ורק למטרה הנקובה בחוק, והיא הבטחת הוצאות הנתבע בנסיבות המתאימות: הא, ותו לאו. ראה במפורש, גם את הסיפא של סעיף 353א', המדגיש את חשיבות קריטריון יכולת הפירעון של החברה התובעת בהקשרים הנדונים.

5.ומעבר לאמור, לבית המשפט גם שיקולי מדיניות בפרט ביחס להליכים בהם הוגשו במקביל, תביעה ראשונית ותביעה שכנגד. משמעות מתן הצו - יצירת הליך בלתי סימטרי מתחילתו, בו, דווקא הנתבע, גם אם מתוקף מעמדו כתובע שכנגד, נדרש לערבות, זאת תוך קביעה כי אם לא תופקד הערבות תימחק התביעה, אך בד בבד, התובע הראשוני רשאי לקדם את תביעתו ללא תנאי. גם אם ייתכן שבנסיבות קיצוניות ויוצאות דופן ניתן לשקול זאת, ספק עד כמה נכון וראוי הדבר. ואף במישור ההוצאות וגבייתן בהינתן שייפסק בהתאם, הדברים רלוונטיים: אין על הפרק נתבע הנגרר להליך בעל כורחו תוך סיכון שלא יוכל הוא לגבות את הוצאותיו, אם ולאחר, שייפסקו לטובתו הוצאות כאמור. אמנם, לתביעה שכנגד גם ממד עצמאי. ועם זאת, קשורה היא בטבורה לתביעה הראשונית, ובכל הקשור להוצאות המבקש בתביעה הראשונית, לרבות הסיכון שלא יוכל לגבות את המגיע לו, אפילו יזכה, נתן הוא לבטח את דעתו עוד קודם שהגיש את התביעה (מצב שונה לחלוטין מ'נתבע' רגיל). בנסיבות העניין, גם אם מי שמבקש את העירבון עושה כן מכוח מעמדו כנתבע שכנגד, למעשה, בהליך זה ממש, הוא קודם כל, התובע, וצו בכיוון שנתבקש לטובת התובע – אין מקובל לתת. כללו של דיון: לעובדה שעל הפרק תביעה שכנגד ולשיקולי מדיניות השואפים לסימטריה ולאיזון מערכת היחסים בין בעלי הדין, מקום במכלול שיקולי בית המשפט.

6.סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ה, 11 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: