ת"א 63505-11-14 FERAH TEKSTIL TURZ.SAN.VE DIS TIC נ' גלובל ריטייל גרופ בע"מ

בפניי בקשה להורות למשיבה על הפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשת, וזאת בהתאם לסעיף 353 א' לחוק החברות, התשנ"ט – 1999.

המשיבה הגישה כנגד המבקשת תביעה כספית על סך 652,137 ₪.

המשיבה הינה חברה הרשומה ומאוגדת בתורכיה, העוסקת בטקסטיל ולטענתה, המבקשת התקשרה עמה על מנת שתייצר עבורה בגדי טקסטיל, אולם המבקשת לא פרעה את חובה בגין המוצרים אשר סופקו על ידי המשיבה.

המבקשת טוענת, כי המשיבה איחרה במועדי האספקה, נמצאו תקלות איכות וכן אי התאמה בכמויות וכי המבקשת שילמה תשלומים שונים למשיבה.

כאשר עסקינן בבקשה בהתאם לסעיף 353 א' לעיל, הכלל הינו הפקדת ערובה כאשר הנטל לשכנע את בית המשפט כי אין להחיל את הכלל אלא את החריג המאפשר פטור מחיוב החברה התובעת בערובה, מוטל על החברה התובעת (רע"א 857/11, מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ [פורסם בנבו] (23.5.11)).

הפסיקה התוותה בחינה תלת שלבית, לשם הכרעה בבקשה להפקדת ערובה. בשלב הראשון, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה התובעת, כאשר הנטל להוכחת האיתנות הכלכלית מוטל על התובעת ולא על מבקש הערובה. בשלב השני, בוחן בית המשפט את נסיבות העניין ואם מצדיקות הנסיבות את חיוב התובעת בהפקדת ערובה. בשלב השלישי, יבחן בית המשפט את גובה הערובה הנדרשת בנסיבות העניין.