ת"א 63469-01-15 אמיר פרוספר אטיאס ואח' נ' מפעלי מתכת ש.כהן בעמ

1.בפני בקשה לדחייה ולחילופין מחיקה על הסף של תביעה כספית לדמי תיווך בגין עסקת מכר של נכס שבבעלות הנתבעת.

2.הנתבעת טוענת להעדר עילת תביעה נגדה משלא חתמה על הסכם תיווך או על הזמנה בכתב לקבלת שירותי תיווך מהתובעים כמצוות סעיף 9 (א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו- 1996 (להלן-"חוק המתווכים"). בנסבות אלו, אין להידרש לשאלת הגורם היעיל לעסקה, אף שמוכחש כי התובעים הם הגורם היעיל, ודין התביעה להידחות על הסף. בנוסף נטען כי לפי הלכה פסוקה, אין עילת תביעה לפי דיני החוזים או בעילה של עשיית עושר ולא במשפט שעה שקיימת עילת תביעה ייחודית בחוק המתווכים .

3.התובעים טענו מנגד כי קיימת הודאה של הנתבעת בחבות בדמי תיווך בנסבות בהן היא שילמה להם כבר את החלק הארי בדמי התיווך המגיעים לה בגין עסקת המכר ב, בתשלום בסך של כחצי מיליון ₪ בצרוף מע"מ ללא עוררין מצידה. בהתאם לכך, הוצאו לה חשבוניות כדין על חשבון דמי תיווך. בדומה לכך נהגו הצדדים בעסקאות אחרות בהן הנתבעת שלמה להם דמי תיווך מבלי שנחתם הסכם תיווך על ידה.

בנוסף נטען כי סילוק תביעה על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיעתר לו . חובת ההגינות מחייבת בחינה של ההתקשרות ביניהם ולדידם, יש לאפשר להגמיש את דרישת הכתב בהתאם לנסיבות ולפי הלכה פסוקה.

דיון והכרעה:  

4.עסקינן בשאלה משפטית שעניינה שאלת הזכות לדמי תיווך לפי חוק המתווכים שההכרעה בה כרוכה בבחינת המסכת העובדתית. בכלל זה, בשאלת קיומה של הודאה לכאורה של הנתבעת בחבות שלה לתשלום דמי תיווך ובצורך לבחון את טיבו של התשלום , ככל שולם על ידה לתובעים. בנוסף, תיבחן שאלת התנהלות הצדדים בתום לב בקשר לפעולות התיווך , ככל שבוצעו פעולות אלו. זאת על רקע הסכמת הצדדים לפיה אין חולק שלא קוימה דרישת סעיף 9 (א) לחוק המתווכים משלא נחתמה הזמנה בכתב לביצוע פעולות התיווך.

5. דרישת הכתב שנקבעה בסעיף 9(א) לחוק המתווכים תכליתה להבטיח קיומה של גמירות דעת של המזמין להתקשר בהסכם תיווך ולוודא שהיטב הובהר לו שיהיה עליו לשאת בשכרו של המתווך.

בהלכה הפסוקה בתביעות לדמי תיווך, מקום בו לא מולאו או מולאו בחלקן הוראות סעיף 9(א) ובהתאמה לה לא קוים במלואו התנאי לקבלת דמי תיווך על פי סעיף 14 (א) לחוק המתווכים, קיימת פסיקה דווקנית לפיה היעדר הסכם בכתב מאיין את הזכות לדמי תיווך (ת"א 1183/08 מטרופוליס יזום, השקעות ונכסים (המאה ה-13) בע"מ נ' הצלחת יחזקאל בע"מ [פורסם בנבו] 19/08/09] ע"א 36998/03/13 מרדכי קינן נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודת בניה 1998 בע"מ [פורסם בנבו] 10/09/13) . בה בעת, קיימת פסיקה לפיה יש להידרש לבחינת הנסבות החיצוניות אם יש בהן כדי להשליך על חסרים בדרישת הכתב (ת.א (מחוזי תל-אביב) 2132/05 קריאטיב אסטייטס בע"מ נ' ארזים השקעות בע"מ [פורסם בנבו] 10.1.11).

6. ערה אני לכך שלא עסקינן בעניינינו בחסר בפרטים או בשאלת החתימה על ההזמנה אם נעשתה ע"י מי שהוסמך לכך או מתי נחתם ההסכם , בדומה למקרים שנבחנו בפסיקת של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום כמובא לעיל כי אם למצב דברים בו לא נחתם הסכם בכתב.

עם זאת, להתנהגות הנתבעת ביחסיה עם התובעים בקשר לעסקת המכר עשוייה להיות השלכה על שאלת הגמישות בעניין דרישת הכתב. ככל שיוכח מהתנהגותה של הנתבעת כי היא הכירה בחבותה לתשלום דמי תיווך קודם לביצוע פעולות התיווך ואף פעלה בדומה לכך בתשלומים לתובעים שנמכר הנכס, יהיה מקום להכריע אם התקיימו חובת תום הלב וההגינות ביחסים בין הצדדים , שקיימת גם בהזמנת שירותי תיווך ולבחון אם הוגשמה תכליתו של חוק המתווכים , אף שלא קוימה דרישת הכתב ( ע"א (תל אביב) 1691/09 נעים לנדאו נ. קראסן הייטס בע"מ [פורסם בנבו] 24/06/10 ).

התובעים עותרים אמנם לגמישות רחבה בנוגע לדרישת הכתב שטרם הוכרעה סוגייה בנסבות דומות לנסיבות הלכאוריות שבפני בפסיקת בית המשפט העליון. למרות זאת, יש לתת להם את יומם בבית המשפט להוכיח כי עסקינן במקרה קיצון ובנסבות מיוחדות בהן ניתן ל'התגבר' על דרישת הכתב. או שמא כטענת הנתבעת , יוכח ויוכרע כי אין בנסבות שנוצרו כדי להגמיש את דרישת הכתב (ע"א 7247/97 יצחקוב נ. מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ , פ"ד נ"ו(3)842; ע"א (תל אביב) 2189/00 בן אור נ' רוזן [פורסם בנבו] 30.6.02 ; ע"א(תל אביב) 2216/09 חגית זינגר יאיר נ' סטולר דב [פורסם בנבו] 28/04/11 ת.א. 28763/07/14 מאנה נ' תעשיות מזון תנובה אגודת שיתופית חקלאית בישראל בע"מ [פורסם בנבו] 10.2.15). יפים למחלוקת שבפני הטעונה בירור כאמור דברי המלומדים דניאל פרידמן ונילי כהן בספרם חוזים , כרך א' , עמ' 394: "מקום שמוטלת דרישת צורה, אין לעשות את כוונתו של המחוקק פלסתר, ואין להתעלם ממנה. עם זאת, בדרישת הצורה אין קדושה; אין היא מהווה מטרה כשלעצמה.אם קיימים כלים אחרים המשמשים ערובה לכך, שהשיקולים העומדים מאחורי כללי הצורה, אכן באו על סיפוקם אין לדבוק בנוקשות בכללי הצורה; ראוי להפעיל במקומם כלים רציונליים המשמשים להם תחליף. המצב האופטימלי הוא זה שבו קיים המינון הנכון בין עמדה תקיפה דיה באשר לדרישת הכתב המונעת הגשת תביעת שווא, לבין עמדה מתפשרת במקרה שבהם באים הנימוקים שמאחורי דרישת הכתב לידי סיפוק מלא. מינון מאוזן זה צריך לבוא לידי ביטוי הן בעמדת החקיקה, הן בעמדת בתי המשפט".

7. על כך שבית המשפט מקמץ את ידו בסילוק על הסף של תביעות בהתאם לתקנות סדר