ת"א 6332-08 זידאן נ' חבוס

זוהי תביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה ביום 27.4.08. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת מומחה, כנדרש, וחוות דעת כאמור הוגשה ע"י התובע רק ביום 23.9.12.

ביום 29.5.14 התקיימה לפניי ישיבת קדם המשפט, בסיומה הוריתי לצדדים על הגשת תצהיריהם. תצהירי התובע לא הוגשו, ועל כן ביום 31.7.14 הוריתי לתובע להגיש תצהיריו עד ליום 31.8.14, שאם לא כן – תמחק התביעה.

עד היום לא הוגשו תצהירי התובע כאמור.

התנהלות מעין זו היא להבנתי בדיוק הגורם לקיומו של עומס בלתי נסבל על מערכת המשפט, להתארכותם של דיונים ולעיכוב בשמיעתם; לא יכול להיות חולק, כי בתיק זה מי שגרם לעיכובים הוא התובע עצמו, אשר רק בחלוף ארבע שנים וחצי מהגשת התביעה טרח לבצע פעולה, אותה היה עליו לבצע עם פתיחת ההליך, קרי: הגשת חוות דעת (וראו: החלטתי מיום 9.9.12 בעניין זה), וכעת אף אינו ממהר להגיש תצהיריו. דומה, כי רק בית המשפט הוא שגורם לצדדים להתקדם בתיק זה, אך גם יכולותיו של בית המשפט מוגבלות, באשר בית המשפט אינו מגיש את ראיות הצדדים ואינו עושה את עבודתם.

על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה; ככל שתוגש ע"י התובע תביעה חדשה יהוו כל כתבי בי-הדין לרבות כל חוות הדעת שהוגשו במסגרתה חלק מאותה תביעה והיא תמשיך מאותה נקודה בה הסתיימה תביעה זו. ככל שהדבר יהיה אפשרי, תנותב תביעה חדשה זו, אם תוגש, לטיפולי.

בנוסף, אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבע בגין הליך זה בסך של 5,000 ש"ח. סכום זה ישולם עד ליום 5.10.14, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

שקלתי האם יש מקום לחייב את התובע בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגין התנהלותו, ובאתי לכלל מסקנה כי לעת הזו לא אעשה כן, ודי בפסיקת הוצאות לטובת הנתבע. מובן, כי אם לא ישכיל התובע להבין את כל שנכתב בפסק דין זה, ויגרום לבית המשפט לבזבוז זמן נוסף, במסגרתו של הליך זה, לא אמשיך לנקוט גישה כה סלחנית כלפיו.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ד, 03 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.