ת"א 63256-02-15 גאנם נ' הראל חברה לביטוח בע"מ 21 יולי 2016

בפניי בקשת הנתבעת להורות על סילוק חלקה הארי של התביעה על הסף מחמת התיישנותה (בקשה מספר 4). טענת ההתיישנות הועלתה על ידי המבקשת לראשונה כבר בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה מטעמה בתיק ובתצהיר התומך בה שהפך כתב הגנה.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ביום 26.2.15 לפי חוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 ומכוח פוליסה ביטוח חיים הכוללת כיסוי בגין אובדן כושר עבודה וזאת בגין אירוע ביטוחי נטען מיום 22.12.11.

תביעת התובע לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה הועמדה על סך של כ - 30,000 ₪ והתקופה בגינה נתבעים תגמולי הביטוח הוגדרה כחלה ממועד התאונה (22.12.11) ועד ליום 29.2.12, תקופה בה שהה באי כושר. לאחר הגשת בקשת רשות להתגונן הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לעניין העברת התביעה לסדר דין רגיל (בקשה מספר 3 - להלן ההסדר הדיוני).

הנתבעת טענה בבקשת הרשות להתגונן, בין היתר, להתיישנות התביעה או חלקה הארי של התביעה וביום 8.5.16 - לאחר קדם המשפט שהתקיים בתיק - הגישה בקשה לסילוק על הסף כאמור לעיל.

בבקשתה טוענת הנתבעת כי חלקה הארי של התביעה התיישן במועד הגשתה בשים לב לתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 31 לחוק חוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 הקוצב תקופה של שלוש שנים מיום מקרה הביטוח, זאת בראי התקופה שבגינה נתבעים תגמולי הביטוח מהסוג הנדון - דהיינו אובדן כושר עבודה - ומועד סיומה של תקופת אי הכושר לעמדת התובע בעצמו כעולה מכתב התביעה. לעמדת הנתבעת, שילוב הוראות החוק והפסיקה בעניין זה מובילים לקביעה כי תקופת אי הכושר הנטענת - ככל שזו חלה למעלה משלוש שנים לפני מועד הגשת התביעה - התיישנה.

משכך, לעמדת הנתבעת התביעה בגין חלקה הארי של תקופת אי הכושר הנתבעת - דהיינו כל התקופה הקודמת ליום 26.2.12 - התיישנה במועד הגשתה והתביעה צריכה להתברר ביחס לפרק זמן של ימים בודדים בלבד שמיום 26.2.12 ועד יום 29.2.12 בלבד.

למען הסדר הטוב יודגש כי בקדם המשפט שהתקיים בתיק ביום 3.5.16 הובהר - ככל שהבהרה כאמור נדרשה - כי הנתבעת עומדת על טענת ההתיישנות שהועלתה על ידה וזאת ללא קשר להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים עובר לדיון כעולה מהודעתם המשותפת ביום 24.9.15.

במאמר מוסגר יצוין כי ההסדר הדיוני לגופו לא קוים במלואו עובר לקדם המשפט הראשון בתיק שהתקיים ביום 3.5.16 במובן זה שעל אף שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה כוללת, לא מילאו הם אחר הקבוע בהסדר הדיוני לעניין גילוי מסמכים והגשת חוות דעת והדברים מצאו ביטוי מתאים בהחלטה שניתנה באותו מועד.

ביום 8.5.16 הוגשה כאמור הבקשה דנן.

התובע לא הגיש תגובה לבקשה מספר 4 עד היום על אף שהבקשה וההחלטה לעניין הגשת תגובתו הומצאו לו כדין כעולה מהאישורים שהוצגו על ידי הנתבעת.

למען הסדר הטוב ושמירה על זכויות התובע - הגם שזה לא הגיב לבקשה - יצוין כי במעמד הדיון שהתקיים ביום 3.5.16 הביע התובע (המייצג את עצמו) עמדתו כי להבנתו טענת ההתיישנות שהועלתה על ידי הנתבעת נזנחה במסגרת ההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה שאחרת הצדדים לא היו מגיעים להסדר הדיוני המתואר. עוד טען כי העתירה לעניין ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה שכן לטענתו הוגשה בקשה להארכת מועד והיה על הנתבעת להעלות טענתה זו כבר באותה בקשה והיא החמיצה את המועד לכך.