ת"א 63119-01-15

בקשה לביטול צו מניעה שניתן בתיק, ולחילופין – להתנות את הותרתו בתוקף בתנאים.

1. המחלוקת בתיק הינה סביב דירה ברח' יוספטל בקרית אתא בה מתגוררת התובעת (להלן: "הדירה"). בתובענה שהוגשה על ידי התובעת התבקש בית המשפט להורות על ביטול הסכם הלוואה שנטלה המבקשת, על ביטול הסכם מכר לגבי הדירה ועל ביטול הרישום בלשכת רישום המקרקעין לפיו הזכויות לגבי הדירה עברו מאת התובעת אל הנתבע 1 (להלן: "העברת הזכויות").

2. טענותיה העיקריות של התובעת הינן שחלק מהמסמכים אשר בבסיס העברת הזכויות לא מוכרים לה והיא לא חתמה עליהם (למרות שקיימת עליהם חתימה הנחזית להיות שלה), ועל חלק אחר של המסמכים היא אכן חתמה אך לא הבינה את תוכנם, שכן היא אינה קוראת עברית ומי שהחתים אותה על המסמכים פעל בעורמה ותוך הטעיה לגבי מהות המסמכים ומשמעותם.

3. בד בבד עם הגשת התובענה, הוגשה גם בקשת למתן צו זמני למניעת כל דיספוזיציה לגבי הדירה. במהלך הדיון שהתקיים ביום 22.2.2015, התברר כי בבסיס המחלוקת בין הצדדים היתה הלוואה שניתנה לתובעת, וכי "שחקן מפתח" נוסף רלבנטי הינו הבן של התובעת, מר זלמן שמלאשבילי (להלן: "זלמן"), אשר לשיטת התובעת קיבל את כספי ההלוואה ומעורב במהלכים אשר הובילו לכך שהזכויות בדירה עברו כפי שעברו.

4. בתום הדיון, הסכימו הצדדים להמלצת בית המשפט למתן צו מניעה זמני חלקי המונע את מכירת הדירה לצד שלישי והמונע נקיטת הליכים לפינוי התובעת מהדירה, אך המאפשר לנתבעים 1-2 למשכן את הדירה (לעיל ולהלן: "צו המניעה"), וזאת לאחר שהוסכם על מועד לשמיעת ראיות הצדדים – ביום 16.4.2015, תוך ההנחה שתוך ארבעה חודשים יסתיים התיק.

5. במהלך חודש מרץ הוגשו כמה בקשות מטעם הנתבעים בטענה לחוסר שיתוף פעולה מצד התובעת בכל הנוגע למתן דוגמאות חתימה למומחית מטעם ההגנה – באשר כוונתם היתה להגיש חוות דעת בהתייחס לטענות התובעת לגבי החתימות שלה שזויפו. הוריתי לתובעת ולזלמן לשתף פעולה כמה פעמים ולהתייצב לצורך מתן דוגמאות החתימה.

6. הדיון ביום 16.4.2015 נדחה לבקשה התובעת, אשר הוגשה יום לפני הדיון, ובה נטען כי העד המרכזי מטעמה, זלמן, לא יוכל להתייצב שכן הוא נמצא במאסר. באותו היום הוגשה גם בקשה מטעם בא כוחה של הנתבעת 3 לדחיית הדיון מחמת מחלה, אך הדיון נדחה בעיקר מחמת הבקשה מטעם התובעת, ואף לאור כך שבשל התנהלותה – לא ניתן היה להספיק ולהגיש את חוות הדעת מטעם ההגנה במועד. ישיבת ההוכחות נדחתה לחודש נובמבר 2015 וניתנה ארכה להגשת חוות הדעת מטעם ההגנה.

7. עתה מונחת על שולחני בקשה מטעם הנתבעים 1-2 להורות על ביטול צו המניעה ולחילופין להתנותו בהפקדת ערובה כספית בסך 100,000 ₪, תשלום דמי שכירות בסך 1,500 ₪ לחודש וחתימה על התחייבות לפיצוי הנתבעים לגבי כל נזק שעשוי להיגרם להם. נטען בבקשה כי ההסכמה למתן הסעד הזמני היתה לגבי ארבעה חודשים, וכי לאחר הגשת התצהירים מטעם התובעת והתחמקותה משיתוף הפעולה עם המומחית מטעם ההגנה – תמונת המצב היא שסיכויי הצלחת התביעה הינם אפסיים. עוד נטען כי לגרסת התובעת עצמה, היא אמורה לשלם דמי שכירות חודשיים או החזר הלוואה חודשי בסך 1,500 ₪ - אך אף את זאת היא אינה עושה מזה מספר חודשים.