ת"א 6309-07-11 עובדיה ואח' נ' רוזנפלד

1. א' ק' ז"ל (להלן: "א'", או "המנוח"), והגב' ש' ק' ז"ל (להלן: "ש'", או "המנוחה"), היו בני זוג. לכל אחד מהם היו ילדים מקשר קודם. א' הותיר אחריו שני בנים : שלמה וב'. ב' הוא התובע 2 בתביעה דנה (להלן: "ב'"). התובעת 1 (להלן – "שוש"), היא בתה של ש' והנהנית היחידה על פי צוואה שש' הותירה אחריה. א' נפטר לבית עולמו ביום 5.4.2011, וש' נפטרה ב 14.7.2011.

2. הנתבע (להלן "רוזנפלד") הוא רואה חשבון, ובמשך עשרות בשנים התקיים בינו לבין א' קשר עסקי וכנראה גם קשר חברתי.

3. התביעה שבפני ידעה גלגולים שונים. כדי לקצר אומר, שב 12.8.2012 הוגשה תביעה מתוקנת. בכותרת שעניינה "מהות התביעה" נכתב : "כספית / בעלות בשטר כיורשים, חוזית/ עשיית עושר שלא במשפט". על פי הנטען בתביעה, המנוחים הלוו לרוזנפלד סך של 1,150,000 ₪, ובתמורה הוא התחייב לשלם מדי חודש ריבית בסך של 7000 ₪. כך במשך מספר לא ידוע של חודשים, ולפרוע את קרן ההלוואה האמורה בתשלום אחד ביום 31.12.2011. נטען, שרוזנפלד לא עמד בתנאי ההחזר, ולאחר פטירתו של א', חדל להעביר את תשלומי הריבית שלהם התחייב. התובעים, שבאים "בנעלי" המנוחים, העמידו את ההלוואה לפרעון. עוד נטען, שכיוון ששוש וב' מחזיקים בשיק בחתימתו של רוזנפלד, דין הוא, שנטל הראיה עליו להוכיח, שאינו חב בגין השיק. סעיף 41 לתביעה.

4. רוזנפלד טען בהגנתו את הטענות הבאות:

אחת – שהמנוחים מעולם לא הלוו לו את הסכום הנטען של 1,150,000 ₪. בהקשר הזה נטען, שבמקום "להתגלגל קדימה" מעיסקת ההלוואה הנטענת, התובעים "התגלגלו אחורה", והסיקו את קיומה של ההלוואה רק מתוך השיק שבו הם אוחזים.

שתיים, כיוון שאין בפני התובעים גרסה סדורה ומהימנה ביחס להלוואה הנטענת, הם הציגו כמה גרסאות, ובעיקר שתי גרסאות ביחס לסכום ההלוואה הנטען. על פי גירסה אחת, המנוחים הלוו לרוזנפלד – 1,150,000 ₪, ועל פי גירסה אחרת – 1.2 מליון ₪. על פי הנטען, התובעים דבקו בשתי גרסאות, מכיוון שהם באמת אינם יודעים את הפרטים של ההלוואה הנטענת. בלית ברירה הם אימצו באופן חלקי את הגרסה העובדתית של רוזנפלד, כפי שנטענה בכתב ההגנה הראשון שלו, טרם שתוקן. טענה מרכזית נוספת שרוזפלד העלה, היתה, שבעצם מעולם לא היתה עסקת הלוואה, אלא רק עסקת השקעה. המנוחים השקיעו שלושה סכומים שונים שבהצטברם יחד עלו כדי 1.2 מליון ₪. (סעיפים 27 ו- 35 להגנה המתוקנת). בדיעבד התברר, שההשקעה היתה כושלת. רוזנפלד טען, שנפל קורבן להונאה וגם הגיש תביעה נגד אלה שהונו אותו.

5. שני הצדדים הוסיפו עוד טענות כהנה וכהנה. למשל, בעניין התנהלותו של רוזנפלד אחרי פטירתו של א', בעניין מצב בריאותה של ש', בענין האיום שכביכול נשקף לש' כתוצאה ממאמצים של רוזפלד להוציא מידיה את השיק בחתימתו וכו'. מרביתן של הטענות אינן רלבנטיות לצורך הכרעה בפלוגתא העיקרית.

6. הראיות שהוצגו:

א) אכן, לא עלה בידי התובעים להציג מסכת שלמה של ראיות ישירות, התומכות בטענתם שרוזפלד קיבל מהמנוחים סכום כסף, בין 1.150.000 ₪ ובין 1.2 מליון ₪, כהלוואה הטעונה החזר.