ת"א 6309-01-12 חדאד נ' משה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בתיק העיקרי ביום 8.8.16, במסגרתו אף שופעלו הליכי הוצל"פ בתיק הוצל"פ 10-02028-09-8, וזאת עד למתן החלטה בערעור שיוגש על פסק הדין.

2.לטענת המבקש, טעה ביהמ"ש עת דחה את ההתנגדות לביצוע שטר, שכן ההמחאות מושא התיק הוצאו מידי המבקש בכפיה תוך איומים על חייו וחיי בני משפחתו ולכן המשיב אינו אוחז כשורה. בנוסף, ביהמ"ש התעלם מכל טענותיו וקיבל במלואן את טענות המשיב, זאת מבלי שהתקיים דיון הוכחות והראיות לא נבחנו לגופן. משכך, לטענת המבקש, קיים סיכוי טוב שערעורו יתקבל ובאם לא יעוכב ביצועו של פסה"ד וישופעלו הליכי ההוצל"פ באופן שיוטלו עיקולים על נכסיו וכספיו יגרם לו נזק בלתי הפיך.

לבקשה לא צורפה טיוטת הודעת ערעור, אותה מתכוון המבקש להגיש.

3.המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה מוגשת לאחר שביהמ"ש בפסק דין מנומק דחה את כל טענותיו של המבקש וקבע כי המשיב זכאי לסעד שביקש ולמימוש זכויותיו במסגרת הליכי הוצל"פ. בנוסף, אין בהגשת ערעור לעכב את ביצועו של פסה"ד או הליכי הוצל"פ. זאת ועוד, הנתבע לא שילם מאומה בתיק ההוצל"פ שנפתח נגדו ולא יגרם לו כל נזק באם יפקיד את הכספים לתיק ההוצל"פ והם ישמרו בתיק עד מתן ההחלטה בערעור. לחילופין, מבקש המשיב לשקול את חיובו של המבקש בהפקדת ערבון כספי משמעותי להבטחת תשלום ההוצאות שנפסקו ויפסקו, ככל שערעורו ידחה.

דיון והכרעה

4.הכלל הוא שהגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה (ראה: תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). הלכה היא, כי עצם הגשת ערעור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב ביצועו של פסק הדין עליו מערערים, שכן זוכה על פי פסק דין, זכאי לממש את זכייתו וליהנות מפירותיה (בש"א 4403/94 ויצמן ואח' נ' מסודי דאודי (פורסם ביום 14.8.94). על המבקש לשכנע את בית המשפט כי סיכוייו לזכות בערעור טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן ברור. בנוסף, ככלל, נטיית בתי המשפט שלא להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו חיוב כספי, מאחר ולרב אין מדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, אלא במקרים חריגים ( ע"א 1564/06 בן זאב ואח' נ' בן עמי (פורסם ביום 20.7.2006). אחד החריגים נוגע למצב שבו הסכום בו חוייב בעל הדין בפסק הדין הוא סכום נכבד, אשר עלול לפגוע במצבו הכלכלי באופן אנוש, ואשר יגרום לו לנזק כה כבד, עד שאף אם יתקבל הערעור, לא ניתן יהיה להשיב עוד את המצב לקדמותו (ע"א 6146/00 עיריית ת"א נ' בצלאל).

על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין/החלטה , על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים: סיכויי ערעור טובים וכן אם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו (ראה: ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח' נ' ויטקו כימיקלים בע"מ, פ"ד מא(1) 713 ; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג(2) 172).

בכל הנוגע לערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין, להבדיל מערכאת הערעור, הרי שבעת הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע, היא מתמקדת ברכיב השני של הנזק האפשרי ומאזן הנוחות ועליה לנקוט באיפוק ובריסון עצמי בהערכת סיכויי הערעור.

5.לעניין סיכויי הערעור - סבורני כי אין זה מן הראוי שאתייחס באופן ספציפי לטענות הנוגעות לפסה"ד שניתן ונומק בהרחבה על ידי כב' השופט הבכיר סרחאן, אולם לא ניתן להתעלם מטענת המבקש לפיה לא ניתן לצדדים להשמיע טענותיהם, וכי פסה"ד ניתן בלא שהתקיים דיון הוכחות, ולכן סיכויי הערעור טובים, שכן אין היא מדוייקת בלשון המעטה. פסה"ד ניתן לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה דיונית , שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה הם יסכמו טענותיהם בכתב וביהמ"ש יתן פס"ד על יסוד המסמכים שבתיק. כפי שכבר נאמר בש"א (נת') 3540/03 בנוס קבלני נבין בע"מ נ' ביטון רפאל: "אין זה מן הראוי שבית משפט זה אשר פסק את מה שפסק יתפלמס עם ב"כ המבקש לגבי סיכויי הערעור. כמובן תמיד קיים סיכוי ששופטי הערעור יחשבו אחרת מאשר בית משפט זה".