ת"א 62961-06 זילברשטיין נ' חב' א.ד שיווק והפצה בע"מ

1. זוהי תביעה בגין נזק גוף שנגרם לתובע לטענתו בשל נפילתו מסולם שעה שעסק בעבודה בחצר ביתו. ביום 8.6.09 נדחתה התביעה. בסיום פסק-הדין נכתב: "איני מוכן לסמוך על עדות התובע ואיני מוכן לבסס עליה את המסקנה שתיאורו את התאונה עצמה נכון. עוד עלי לציין שגם אם הייתי מאמין לתובע, ספק רב אם הניח תשתית מספקת להטלת אחריות לאירוע על הנתבעת". על פסק הדין הוגש ערעור. הצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של פסק-דין שהדיון בתיק יוחזר לבית משפט זה לאחר שיוגשו חוות דעת בנוגע לסולם עצמו. לגבי שאר הקביעות העובדתיות שבפסק הדין המקורי לא הוסכם דבר. בעקבות זאת הגישו הצדדים חוות-דעת, שעברו תיקונים שונים ולאחר תלאות ועיכובים נחקרו עורכיהן והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

אחריות יבואן

2. התובע טוען שהסולם היה פגום. הוא תבע את מי שייבאו לישראל ולא את מי שיצר אותו. כפי שצוטט קודם, חבות הנתבעת בשל כל פגם שאולי היה בסולם, הוטלה בפסק-הדין הראשון בספק. לאחר ההליך המשלים ניתן לקבוע שחבות זו לא הוכחה. בכתב התביעה ובטיעוני התובע יוחסה לנתבעת אחריות לפי פקודת הנזיקין בשל עוולת הרשלנות. על מנת שתקום עילת תביעה כזו יש להוכיח קיומה של חובת זהירות, הפרתה ונזק שנגרם לתובע בשל כך. לפיכך, המסד להוכחת התביעה היא זיהוי חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת והקביעה שחובה זו הופרה.

3. בכלכלה המודרנית נדיר שמוצר מוגמר נמכר במישרין ע"י מי שתכנן וייצר אותו. לרוב מדובר ב"שרשרת" ארוכה שבראשיתה יצרן, בהמשכה יבואן ובסופה מוכר קמעונאי. קונצפטואלית ברור שלכל אחת מהחוליות ב"שרשרת" תפקיד ייחודי שביצועו "הנכון" מבחינה נורמטיבית מחייב עמידה בדרישות שונות. מי שמייצר מוצר שולט בהליכי התכנון והייצור שלו ויודע אותם. בידיו הידע והיכולת לוודא שהמוצר תקין ובטיחותי. מי שקונה את המוצר מהיצרן כדי ליבאו לישראל, אינו בהכרח בעל ידע בהליכי התכנון והייצור, אין לו ידע או שליטה על מה שעשה בפועל היצרן, אף אין לו יכולת לבדוק בעצמו בדיעבד את המוצר המוגמר. היבואן אינו אלא מתווך – ולעיסוקו אופי מסחרי. השוני בתפקידים ב"שרשרת" מכתיב גם שוני בציפיות הנורמטיביות.

4. סעיף 1 לחוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם – 1980 מאפשר לראות יבואן של מוצר כ"יצרן" שלו. כך הוא מגדיר יצרן בסעיף 1: "יצרן" - אדם העוסק למטרות מסחריות בייצור מוצרים או בהרכבתם, לרבות – (2) יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחוץ לארץ". חוק זה יוצר דין מיוחד, שונה מאוד מפקודת הנזיקין. הוא יוצר חזקת חבות (המנוגדת לכל הגיונה של פקודת הנזיקין), הניתנת לסתירה מטעמים מוגבלים בלבד, מגביל את הפיצוי בשונה מתביעות לפי פקודת הנזיקין וקובע תקופת התיישנות מקוצרת. מכל זה ניתן ללמוד שלא ניתן "לשאול" את המשוואה "יבואן = יצרן" שבחוק האחריות וליבא אותה לתוך פקודת הנזיקין. לא במקרה נמנע התובע מלהזכיר בתביעתו ובטיעוניו את חוק חוק האחריות. אזכורו כעת בא להדגיש שמבחינה נורמטיבית אין לערב בין הנורמות החלות על יצרן סולם והנורמות החלות על מי שיבאו ארצה.

5. חוות הדעת שהגישה הנתבעת כולל התייחסות ספציפית למשלוחים שכללו את הסולמות שיובאו. צורף לה פלט מכון התקנים הכולל את פירוט המשלוח, את המדגם ואת התאמתו לתקן הישראלי. התובע לא טוען כנגד התקן עצמו או כנגד התנהלות מכון התקנים. הוא טוען רק כי למרות שייבוא הסולמות מהסוג של הסולם הנדון אושר על ידי מכון התקנים, אין בכך ולא כלום משום שהסולם הספציפי שקרס לא נבדק בידי המכון. ברור שהדין מתיר בדיקה מדגמית של פריטים, כפי שנעשה כאן ואינו מחייב בדיקה של כל פריט ופריט. יתירה מזו, כלל לא ברור שסולם שנבדק ע"י מכון התקנים שורד את הבדיקה באופן המאפשר את השימוש בו (אם, למשל, בוחנים את עמידותו לעומסים, בהחלט יתכן שהוא נשבר במהלך הבדיקה). קשה לחלץ מטיעוני התובע את טיב ההתרשלות שלדעתו התרשלה הנתבעת, זיהוי של המעשה או המחדל מוגדרים שבגינם עליה לחוב בנזיקין. שני המומחים שהעידו סברו שהסולם יובא לארץ ונבדק כדרך שבה נעשות פעולות כאלה בדרך כלל. התובעת יבאה מוצר של יצרן מוכר. היא העמידה אותו לבדיקה של מכון התקנים, שערך בדיקה מדגמית, בהתאם לדין. אין כל ראיה שהסולם הספציפי שממנו נפל התובע לטענתו, אינו מתאים לתקן, או שהוא אינו מסוג הסולמות שנבדקו ע"י מכון התקנים בבדיקה המדגמית. מהו, עם כן, חטאה של הנתבעת? המומחה מטעם התובע העיד כי קרה שגם החברה שבה הוא עובד, ייבאה סולמות שבדיעבד נמצאו לקויים. אף שלדעתו אין בכך כדי לשלול את אחריות היבואן הוא אישר, שבידי היבואן אין כלים לאתר ליקויים אלה. איני סבור שניתן לייחס למישהו חבות בשל כך שלא הצליח לחולל את שאינו אפשרי. התוצאה היא שאפילו היה מתגלה בסולם ליקוי – ואפילו היתה התאונה נקשרת סיבתית לאותו ליקוי – לא ניתן היה לקבל את התביעה נגד הנתבעת.

עם זאת, הן מפני שלשם כך הוחזר הדיון לבית-משפט זה והן מפני שהצדדים הקדישו לכך מאמץ וזמן, תידון להלן גם השאלה שבמרכז חוות-הדעת שהוגשו – הטענה שבסולם היה ליקוי.

האם היה ליקוי בסולם?

7. הצדדים הסכימו להחזיר את בירור המשפט לערכאה הדיונית כדי לאפשר הגשתן של חוות-דעת בנוגע לליקוי בסולם. זהו סולם מדגם SA0060 שיוצר במפעלי Gierre שבאיטליה. מדובר בסולם ששתי צלעותיו מחוברות בציר שיכול להפתח כך ששני צדדיו ייצרו זווית של 180 מעלות. כל צד מצויד במערכת טלסקופית באמצעותה ניתן להאריך את הסולם במידה נוספת בהתאם לצורך. על פי טענת התובע, הכשל שהביא לנפילתו מהסולם אירע באותו החלק הטלסקופי ולהלן תיאורו. החלק הטלסקופי של הסולם מורכב בכל צד מרגל שניצבת על הקרקע. הרגל עשויה פרופיל אלומיניום בצורת ח'. הפרופיל של הרגל משמש כמסילה שבתוכה נעות הצלעות של הסולם. פריסת הסולם נעשית במשיכת הרגל ביחס לשאר הסולם וקיבועו באמצעות ציר בצורת האות U. הסולם שעליו עמד התובע היה מעוקם באזור המסילה באותו החלק בו הקצה של הסולם נפגש עם המסילה כשהוא פתוח במלואו. על פי גרסת התובע, הוא נפל משום שהמסילה התעקמה כך שהרגל נעה על צירה בחופשיות. על פי גרסת הנתבעת, התובע נפל משום שלא השתמש בסולם כראוי. תנאי שימוש לקויים, יחד עם המכה שנגרמה לסולם בנפילתו יצרו את העיוותים במתכת.