ת"א 62917-09-14 טופז נ' עיריית חיפה

התובע הגיש כנגד הנתבעת, עיריית חיפה, תובענה שהוכתרה כתביעת "קיזוז" כנגד חוב ארנונה שחב התובע כלפי עיריית חיפה.

התובע צירף לתביעתו מספר דרישות לתשלום חוב מטעם עיריית חיפה. המסמך האחרון הינו הודעה על קיום חוב לתקופה שעד ליום 31.12.2013 ע"ס של 11,658 ₪, שהינו, כאמור, חוב ארנונה בגין נכס שמחזיק התובע במלון הדירות "מרידאן" בחיפה.

עד כמה שהבנתי משגת, והתקשיתי להבין מהי עילת התביעה, מתוך בליל הטענות שנטענו על ידי התובע בתביעתו, הסעד המבוקש על ידי התובע בתביעתו, הינו סעד הצהרתי, לפיו אין לתובע חוב ארנונה כלפי עיריית חיפה, וזאת בשל זכותו של התובע לקזז כנגד חוב הארנונה הנטען, את הנזקים שגרמה לו העירייה, בשל עיכוב הרישיון לאולם שמחות שהיה בבעלותו ובבעלות אחיו. התובע טוען כי עיכוב הרישיון גרם לקריסת עסקיו.

עיריית חיפה מתנגדת בתוקף לבקשה לפטור מאגרה, ואף הגישה יחד עם תגובתה לבקשה לפטור מאגרה, בקשה לסילוק התובענה על הסף מטעמים של העדר עילה/העדר יריבות; התיישנות וניצול לרעה של הליכי בית המשפט.

עיריית חיפה טענה בתגובתה המפורטת, שנתמכה בהחלטות רבות שניתנו על ידי הערכאות השונות, כי התובע הוא עותר סדרתי המציף את מערכת בתי המשפט בתביעות אינספור בסכומים דמיוניים, לא רק כנגד עיריית חיפה, אלא גם כנגד בנק לאומי, הנהלת בתי המשפט, בנק אוצר החייל והמפקח על הבנקים, וכי בקשותיו לפטור מאגרה נדחו פעם אחר פעם על ידי ערכאות שונות, בקביעה כי מדובר בתביעת סרק, או בתביעות שאינן מגלות עילה ו/או בתביעות שסיכוייהן להתקבל נמוכים מאוד.

ככל שהדברים אמורים בעיריית חיפה, די אם אזכיר את התביעה נשוא ת"א (מחוזי חי') 977/08 שהוגשה נגד בנק לאומי, המפקח על הבנקים ועיריית חיפה, ונמחקה בסופו של דבר לאחר שכב' השופט רניאל דחה את הבקשה לפטור מאגרה בקבעו כי: "התביעה בגין הפרת חובה ע"י הנתבעת נראית מפוקפקת. זאת ועוד. הנזק הנטען על פי חוו"ד רו"ח רוקר שנעשתה על בסיס השערות בעלמא ועל פי תחושות, למרות קיומה של הנהלת חשבונות לעסק פעיל".