ת"א 62796-03-17 חסון נ' שרעבי

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת הנתבע (להלן: המבקש) לסילוק חלקי של התביעה על הסף ביחס לעילת התביעה המתייחסת לזכאות הנטענת של התובע (להלן: המשיב) לשכר טרחה בסך 60,000 ₪.

ברקע הבקשה, תביעת המשיב, עו"ד במקצועו, לחיוב המבקש בסך כולל של 83,400 ₪ שמקורם בתשלום שכר טרחה המגיע לו לטענתו בגין הבאים:

• חוב נטען של שכר טרחה בסך 60,000 ₪ שמקורו בגין שירותים רבים שסיפק המשיב לקבוצת רוכשים (שעליהם נמנה המבקש) שזכו במכרז לרכישת מקרקעין שנערך כל ידי רמ"י, ובכלל זה טיפול בחלוקת המקרקעין למספר מגרשים; טיפול והצלחה בשינוי התב"ע אשר הביא להעלאת ערכם של המקרקעין באופן משמעותי ביותר; טיפול בהיתר בניה ועוד.

• חוב שכר טרחה בסך 23,400 ₪ שמקורו בהשלמת רישום בית משותף, וזאת בין היתר, לבקשתו של המבקש אשר חתם על כל המסמכים הדרושים לשם כך. 

המבקש למעשה עותר למחיקת התביעה בכל הקשור לסעד הנתבע במסגרת השירותים המשפטיים נשוא סעיף 2(א) לעיל. עיקר טענתו בעניין זה הינה תובענת המשיב מאחדת בין שתי עילות תביעה כספיות שונות, עצמאיות ונפרדות. בבקשה דנן, מכוון המבקש כאמור לעילת התביעה לשכר הטרחה הנטען בסך 60,000 ₪ כשלטענתו, עילה זו התיישנה זה מכבר, שכן המשיב אישר בכתב תביעתו כי ביום 31/12/09 לאחר גמר הבניה על המקרקעין, נרשמו זכויות החכירה בלשכת רישום המקרקעין, כך שלכל המאוחר, המועד האחרון להגשת התובענה דנן ביחס לעילה זו, היה יום 31/12/16.

המשיב, הן בתגובתו לבקשה דנן והן בכתב התשובה שהגיש לכתב ההגנה טען, בין היתר, כי המבקש הינו היחיד מבין קבוצת הרוכשים שיוצגו על ידי המשיב, שלא חתם על הסכם שכר טרחה, ועל כן הוא אינו יכול להסתמך על אי אלו מהוראותיו לצורך חישוב תקופת ההתיישנות. לטענת המשיב, תביעתו דנן לא מתבססת כלל וכלל על הסכם שכר הטרחה כי אם על עילה חוזית של הסכם בעל-פה, לפיו המבקש התחייב לשלם את מלוא שכרו של המשיב לאחר השלמת רישום הבית המשותף ו/או עשיית עושר ולא במשפט. בכתב תשובתו לכתב ההגנה, טען המשיב כי ניסיון המבקש להפריד את עילת התביעה לשתי עילות נפרדות, אינו אלא ניסיון מלאכותי וחסר בסיס והכל על מנת לבסס את טענת ההתיישנות שהועלה בחוסר תום לב.