ת"א 62765-03-14 ריבלין נ' כץ

התובע, עו"ד אהרון ריבלין, טוען כי הנתבע, עקיבא כץ, פגע בשמו הטוב באסיפת בעלי מניות של חברת יקבי ציון (1982) בע"מ ("החברה" או "היקב").

לטענת התובע, באסיפת בעלי מניות של החברה שנערכה ביום 3.3.2014 במשרד עו"ד יגאל ארנון, אמר את הדברים הבאים בפני חברי האסיפה כפי שהובאו בעמוד 4 לפרוטוקול מיום 5.3.2014:

"מר כץ העלה טענות כי פרוטוקול האסיפה הכללית מיום 31.12.2012 זויף. ציין כי הפרוטוקול נמסר לו באיחור רב- רק במאי 2013. מר כץ טען כי באותה אסיפה, הוצג מר צביקה שור כמי שמייצג את אחיותיו אבל כעת מר כץ יודע שהדבר אינו נכון. במהלך טענות אלו טען מר כץ שעו"ד ריבלין הינו רמאי ושקרן והזמין אותו להגיש תביעת דיבה. מר כץ אף איים לפנות למשטרה"

לדברי התובע, הנתבע דרש כי אמירותיו בעל פה יופיעו בפרוטוקול האסיפה כך שהנתבע הוציא את דיבתו הן בעל פה והן בכתב. אמירותיו של הנתבע "רמאי", "שקרן" ו"מזייף פרוטוקול", שנאמרו בכוונה לפגוע, הינן שלוש אמירות המהוות לשון הרע כמשמעותן בחוק איסור לשון הרע התשכ"ח – 1965 ("החוק").

ביום 6.3.2014 פנה התובע אל הנתבע בכתב ודרש ממנו פיצוי והתנצלות אך לא נענה.

התובע תבע פיצוי בסך 500,000 ₪, וכן ביקש לצוות על איסור הפצה והחרמתם של עותקי הפרסום לפי סעיף 9(1) לחוק וכן פרסום תיקון והכחשה על ידי הנתבע לפי סעיף 9(2) לחוק.

הנתבע הודה כי אמר את האמירות אך הצביע על הרקע לאמירתם. לגרסתו, מאז פטירת חותנו בוצעו ביקב פעולות רבות של עושק המיעוט, הברחת נכסים, רישום כוזב תוך נישול וצמצום זכויות הנתבע ביקב.

לטענת הנתבע, התובע היה מעורב בפרשיות שחיתות בעבר כך שאין הוא יכול לטעון לפגיעה בשמו הטוב. כמו כן טען הנתבע כי הפרסום עצמו הוא מותר מכוון שנאמר במהלך ישיבה מעין שיפוטית ולחלופין עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק.

דיון

טרם שאפנה לדון בטענות הצדדים, אציין כי ממסכת הראיות שהוצגה בפניי, הצטיירה תמונה עגומה של יריבות חריפה, מאבקי כוחות ושרשרת סכסוכים מתמשכים ביקב ובמשפחה. כתוצאה מכך, התנהלו התדיינויות אף בערכאות שיפוטיות שונות.