ת"א 62735-07-17

1. עיינתי בבקשה, בתשובה ואף בתגובה שהוגשה היום.

הנתבעת 2 ביקשה צווים כלפי מבטחות אחרות בגין תביעות שהגישה להן התובעת ונגעו לתאונות אחרות. המידע המבוקש כלל עיון בכל התיק לרבות כתב תביעה, חוו"ד רפואיות, תחשיבי נזק, וחקירות. אין בכוונתי להיעתר לצו עיון גורף ביחס לכל המצוי בתיקי התביעה של התובעת אצל מבטחות אחרות (יכול לכלול למשל הערכות סיכון חסויות ועוד מסמכים שנהנים מהגנת חומר שהוכן לקראת משפט או חסיון עו"ד – לקוח). ב"כ הנתבעת 2 מתבקש להבא להגביל ולצמצם בקשותיו לצווים כלפי מבטחות אחרות, בהתאם להנחיות בהחלטה זו .

2. התובעת מתנגדת מן הטעם של פגיעה בפרטיות ואי רלבנטיות של חוו"ד הנוגעות לתאונות אחרות. ביחס לדו"ח חקירה שבידי מבטחות אחרות – הפנתה לכך כי הדו"ח חסוי.

3. ביחס לפגיעה בפרטיות: כפי שציינה התובעת סיפקה היא וס"ר. עשויה להיות רלבנטיות להגנת הנתבעת לחומרים המבוקשים, ומי שמגיש תביעת נזקי גוף בגין תאונה ומוסר וס"ר, ממילא צריך שיקח בחשבון כי זכאי הנתבע לאסוף חומר רפואי ולטעון להגבלות הנובעות אף מפגיעות אחרות, ומגבילות התובע בלא קשר. יש כמובן פגיעה בפרטיות הנובעת מאיסוף תיקים רפואיים, אולם היא נובעת אינהרנטית מוצדקת, ומותרת בדין, בשים לב לטיב התביעה. המגיש תביעה וטוען לנזקי גוף המגבילים אותו צריך שיקח בחשבון שזכאי הנתבע לבדוק האם אכן יש מגבלה הנובעת מן התאונה נשוא התיק, מה שעורה, והאם יש מגבלה אחרת המגבילה בלא קשר לתאונה זו. לשם כך זכאי הנתבע לפעול לאיסוף מלוא החומר שכן מבלעדי איסופו לא ניתן כלל לברור מה רלבנטי ומה לא. ההגנה על הפרטיות בתביעות נזקי גוף מצאה ביטויה באופן חריג, אם כי מוצדק, בחיסוי שם התובע. בכך כבר הלך המחוקק כברת דרך ניכרת תוך צמצום עקרון פומביות הדיון, שברגיל כולל גם ציון שמות הצדדים.

עיון במסמכים המבוקשים על ידי הנתבעת, אינו פוגע בפרטיות התובעת יותר מאשר איסוף תיקיה הרפואיים לשמו סופק הוס"ר מעיקרא (וכאשר עסקינן בתאונת דרכים אף מחייבות התקנות לצרף וס"ר כדי שהנתבעת תוכל לאסוף החומר הרפואי וחומר ממוסדות כמו מל"ל).

וכך למשל ביחס לכתב התביעה והתחשיבים ביחס לתאונות או מקרי ביטוח אחרים - לו הוגשה בקשה לעיון בתיקים בהם הוגשו כתבי התביעה והתחשיבים , סביר שהיתה הכף נוטה להיענות בחיוב: בדיוק מטעמים אלה של רלבנטיות אפשרית להגנת הנתבעת כאן. עשויה להיות רלבנטיות, גם אם לא קונקלוסיבית, לטענות התובעת ביחס למגבלות שהוסבו לה בפגיעות אחרות.

4. עם זאת: נכון שיש בבקשה משום "קיצור הדרך" כאשר העיקר הנו החומר הרפואי, וטענות התובעת בתחשיבים או בכתבי תביעה שבתיקים אחרים – יכול להיות רלבנטי אך אינו בבחינת עיקר. אין מניעה לאסוף במישרין הן החומר הרפואי מבתי חולים וקופת החולים, והן ממוסדות כגון המל"ל. לשם כך אין צורך בצווים כלפי מבטחות אחרות.

5. בנוסף , כפי שנרמז, אין לעקוף באמצעות צווים חסיונות מוכרים. דו"חות חקירה שנערכו עבור מבטחת אחרת הנם קניינה של אותה מבטחת, ונהנים הם מחסיון חומר שהוכן לקראת משפט. אין היא חייבת לחשפם כדי לסייע לנתבעת 2 במלאכת ההגנה בתביעה זו. כמו כן יתכן למשל שנערכו יעוצים רפואיים או חוו"ד שאף הן נהנים מהגנת חומר שהוכן לקראת משפט – אם לא הוגשו לביהמ"ש. אם כן הוגשו – ניתן היה כנראה ממילא לזכות בעיון בהן באמצעות בקשת עיון כאמור, ועל תנאי שהנתבעת כמבקשת עיון קיבלה וס"ר (מה שלא שנוי במחלוקת).

יחד עם זאת אני מסכים כי החיסיון בדבר חומר שהוכן לקראת משפט הנו של המבטחות שעבורן נערך דו"ח החקירה. לא של התובעת. משנדחה טיעון הפגיעה בפרטיות, הרי איני מחייב המבטחות לחשוף הדו"חות, ולא ינתן צו בענין זה, אולם אין מניעה שתעשינה כן, אם רצונן להיעתר לבקשה ב"כ נתבעת 2.