ת"א 6267-09 בפני: כב' השופט אלכסנדר רון

החלטה בבקשת כונס הנכסים למתן הוראות שיאשרו לו להתפשר עם מר יוסף בן שטרית, דייר מוגן באחד מנכסי הצדדים המצוי בכינוס הנכסים, תוך שיקבל את הסך של 7,000 ₪ מקרוביו, תוך ויתור על סכום גבוה עשרת מונים; זאת בשל הערכת הכונס הנכבד שקטנים הסיכויים לגבות את מלוא הסכום המגיע.

בקשה זאת הועברה לתגובת הצדדים; תגובותיהם מונחות על שולחן בית-המשפט, ומלבד הסתייגות מצד הנתבעת 1, נתנו בעלי הזכויות האחרים שסברו להגיב לנושא, את ברכתם לבקשת כונס הנכסים.

הסתייגות הנתבעת 1 נובעת מכך שלאותו חייב תיק "איחוד תיקים" בלשכת ההוצאה לפועל, ולפיכך, לפחות על-פי סעיף 2 (א) במסמך התגובה שהוגש על ידי בא-כוחה הנכבד, מוקדם עדיין לאשר פשרה שמהותה קבלת כעשירית מחובו של אותו בן שטרית תמורת מחילה על יתרת החוב.

נחה דעתי שיש לאשר לכונס הנכסים הוראות כהצעתו. ראשית אציין, שאין כל סיבה שלא להעמיד את כונס הנכסים בחזקתו, שקודם שפנה לבית-המשפט הפעיל שיקול דעת רציונלי והעריך שהסיכויים לגבות מאותו חייב את מלוא הסכום המגיע, קלושים; ושנית, וחשוב מכך, האמור בתגובת הנתבעת 1 הנכבדה, היא הנותנת: אם אכן לחייב תיק איחוד תיקים בלשכת ההוצאה לפועל, אין זאת, אלא שיש לו חובות נוספים, ויתר על כן, ברקע גם החלטת רשם ההוצאה לפועל שהשתכנע מקשיי הגבייה בתיקים אלה, שאם לא כן, ספק אם היה מאשר איחוד תיקים. ובהינתן שכך, דווקא תומך מצב דברים זה בפשרה המוצעת, ורב החשש שאם יסרב בית-המשפט ליתן הוראות בכיוון המבוקש, גם את הסך של 7,000₪, קופת הכינוס, לא תקבל.

התנאי היחיד אותו ראוי להורות שייכלל בהסכם הפשרה בעניינו של אותו מר בן שטרית הינו, שתנאי לתוקפו של ההסכם – תשלום הסכום המוסכם בעין, ביד ומיד. ער אני לטענת הנתבעת 1 שתהתה עד כמה עולה מתווה זה בקנה אחד עם איחוד התיקים והבעייתיות הכרוכה בתשלומים לנושה בודד מחוץ לאיחוד התיקים. ייתכן, שזו, אמנם, שאלה של ממש, אך ספק אם נושא זה עומד לדיון בפניי. אסתפק במתן ביטוי להערכתי, שמובטחני שכונס הנכסים יוודא שהמהלך המוצע שיאושר, כאמור, חוקי על כל היבטיו.

בשים לב לאמור לעיל – ניתנות לכונס הנכסים הוראות כמבוקש תוך מתן אישור למתווה המוצע.