ת"א 62644-10-10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' כוכבי

1.לפני תביעה כספית על סך של 120,580 ₪, בגין אי החזר הלוואות שנטלו הנתבעים מהתובע. יובהר כי ניתן פס"ד נגד נתבעת 2 ונותר לדון בעניינו של נתבע 1 (להלן: "הנתבע").

2.אין מחלוקת כי בימים 28/2/94 ו- 3/3/95, חתמו הנתבעים על שני הסכמי הלוואה, כאשר הקרן של שתי ההלוואות, הינה סך של 230,000 ₪. על פי הסכמי ההלוואות, היה על הנתבעים להחזיר לבנק בתשלומים את ההלוואות, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, בצירוף הוצאות נוספות.

להבטחת פירעון ההלוואות, שיעבדו הנתבעים את דירתם שברחובות.

3.הנתבעים לא עמדו בהסכמי ההלוואות ולא פרעו את ההלוואות. משכך, החלה התובעת בהליכי מימוש המשכון בלשכת ההוצאה לפועל שבבאר שבע. תיק ההוצאה לפועל נפתח ב- 3/03. הדירה הממושכנת נמכרה בהליכי הוצאה לפועל, בתמורה לסך של 525,000 ₪. המכר אושר ביום 24/5/09, על ידי כב' ראש ההוצאה לפועל. כב' ראש ההוצאה לפועל אף אישר את דו"ח התקבולים והתשלומים, לפיו - לאחר קבלת התמורה, מכר המשכון, תשלום שכר כונס הנכסים, הוצאות גבייה וכיוצא בזה, נותר לנתבעים חוב בסך של 120,580 ₪, בגין יתרת ההלוואות. זו התביעה שלפנינו.

4.התביעה הוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר. בקשת רשות להגן שהוגשה על ידי הנתבע, התקבלה ובתמצית ניתן לומר כי הגנת הנתבע הינה כי הובטח לו על ידי עורך הדין של התובעת, לאחר שהומצאה לאחרון החלטה בדבר עיכוב הליכי פינויים מהדירה הממושכנת, שאם תפונה הדירה מרצון "לא יישאר כל חוב וכל סכום לתשלום והכל יהיה בסדר" (סעיף 3 לתצהיר הנתבע).

עוד טען הנתבע כי היה בקשר רציף עם הפקידה במשרדי כונס הנכסים ואף השיג הצעה מצד שלישי, שהלה יקנה את הדירה בסך של 650,000 ₪. אולם, הפקידה במשרד כונס הנכסים דחתה את ההצעה, באומרה שכבר ישנן 3 הצעות, הנעות סביב סכום של 525,000 ₪ ויש בסכום זה כדי לכסות את מלוא החוב ועל הנתבע להירגע.

בנוסף, טען הנתבע כי לאחר קבלת התביעה דנן, שב ופנה לתובע, בטענה כי הובטח לו שאם הדירה תפונה מרצון, לא תוגש נגדו תביעה בגין יתרת חוב ואזי, הוא הופנה לוועדה הבין משרדית, אשר דחתה אותו.

לאחר שבית המשפט בחן את ראיות הצדדים, טיעוני הצדדים, שמע את הראיות והסיכומים, דין התביעה להתקבל.

5.הלכה למעשה, לפנינו טענת הודאה והדחה. הנתבע אינו מכחיש את יתרת החוב לתובע. לשיטתו, הובטח לו על ידי התובעת, כי אם יפנה את הדירה מרצון, לא יידרש לשלם את יתרת החוב, ככל שתיוותר. ב"כ הנתבע, בסיכומיה, מאשרת כי נטל ההוכחה רובץ על הנתבע (עמ' 17, שורה 12). עוד ראו לעניין נטל ההוכחה הרובץ על הנתבע, בספרו של המלומד קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהדורת 2003, עמ' 1530.