ת"א 6264-04-16 הפנאי בע"מ ואח' נ' כפר הים ניהול (1994) בע"מ

ביום 5.4.16 פנו המבקשות אל בית המשפט בבקשה למתן "צו עשה" זמני אשר יורה למשיבה להפעיל מחדש מתג המזין את החשמל לפרויקט ולמבנה בית המלון ההולך ונבנה על ידן במתחם "כפר הים" בחדרה – מתג הנמצא בחדר הטרנספורמציה שבבניין 3 במתחם הפרויקט והבנוי על גבי המקרקעין הידועים כגוש 10011 חלקה 46 בחדרה (להלן: "חדר הטרנספורמציה"), וכן לבצע כל פעולה הנדרש להשבת הזנת החשמל למבנה המלון.

לחילופין בקשו המבקשות להורות למשיבה כי תפתח את חדר הטרנספורמציה ותאפשר להן או למי מטעמן לבצע כל פעולה הנדרשת לשם השבת החשמל למבנה בית המלון.

לאחר שעיינתי בבקשה ועל אף שלא צוין בה באופן מפורש כי בקשה במעמד צד אחד היא, לא מצאתי הצדקה למתן הצו באופן שכזה ובהחלטתי מאותו היום אפשרתי למשיבה להגיש את התייחסותה אליה בכתב עד ליום 7.4.16, על מנת שניתן יהיה לקיים בה דיון במעמד שני הצדדים באותו היום.

נכון למועד הגשת הבקשה ו/או למועד בו התקיים הדיון בה כאמור, טרם הוגשה תביעתן העיקרית של המבקשות כנגד המשיבה ושאלת עילת התביעה ואופי הסעדים שיתבקשו בה לא הובררה לי עד תום, גם לא במעמד הדיון שהתקיים בפני כאמור. בהקשר זה אציין כי במסגרת בקשתן טענו המבקשות (בסעיף 7) כי הן רואות בפעולותיה של המשיבה לניתוק זרם החשמל הפרה בוטה ויסודית של הסכם משנת 1998 שנחתם בין מבקשת 1 למשיבה ואילו במהלך הדיון ובתשובה לשאלתי, אמר בא כוחן כי "התביעה היא לא רק להפרת הסכם אלא גם לצווי עשה" (ר' בעמ' 2 לפרוטוקול, ש' 25-26).

לאחר שבחנתי את הבקשה, שמעתי את טענות ב"כ הצדדים ועיינתי בנספחי הרלבנטיים שצורפו אליה ואל תשובת המשיבה, דעתי היא כי דין הבקשה להידחות.

בהתאם להלכה הפסוקה, צו עשה זמני המשנה מצב קיים, ראוי שיינתן במקרים חריגים בלבד, רק כאשר נוכח בית המשפט, כי התערבותו חיונית לשם מניעת נזק שעלול להיגרם ולא ניתן יהיה לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם (ר' רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה נ' שרון דן השקעות). במקרה זה, כל נזק שנגרם או שעלול להיגרם למבקשות הינו נזק שניתן לתיקון בפיצוי כספי.

בנוסף, כך למיטב הבנתי, צו ה"עשה" המתבקש כסעד זמני במקרה זה יהא זהה לסעד העיקרי או לאחד הסעדים שיתבקשו בתובענה העיקרית, וגם מן הטעם הזה אין מקום לתתו בשלב זה (ר' רע"א 1868/98 סייג נ' המועצה לייצור ולשיווק צמחי נוי).

זאת ועוד, במהלך הדיון שהתקיים בפני אישר ב"כ המבקשות כי על אף בחירתן של אלה לפנות אל בית המשפט בבקשה למתן הצו שבכותרת, עשו הללו דין לעצמן, התחברו באמצעות גנרטור אל הלוח המספק זרם חשמל אל מתקני הספא שבבעלות המשיבה ובתוך כך ניתקו את המתקנים הללו מן הזרם (ר' בעמ' 1 לפרוטוקול, ש' 17, עמ' 6 ש' 24-25 ועמ' 7 ש' 7).

בנוסף לכל האמור לעיל, הסתבר לי כי במהלך השבועות שקדמו להגשת הבקשה התריעה המשיבה בפני המבקשות כי בכוונתה לנתק את החיבור שבוצע על ידן בשל האופן שבו הוא נעשה ואילו הן בחרו להימנע מפנייה אל בית המשפט בבקשה למתן צו מניעה באותו שלב.

ואם לא די בכל אלה, אזי לצד טענתן הנחרצת בדבר היותן בעלות החיבור המקורי לחברת החשמל וכהתבטאות נציגן: "החשמל הוא שלנו, אנחנו לא לוקחים חשמל מהם, מי שלקח חשמל מאיתנו זו המשיבה" (ר' בעמ' 8 לפרוטוקול), הביעו המבקשות את נכונותן לשלם למשיבה את חשבונות הצריכה מן העבר ובעתיד.